| | Dude1986 קרפנטר בליהוק פוגע בול לטעמי, חוויה אישית או פרטית, יכול להיות שגם יתאים לכולם אבל להתאמה מסויימת לא ממוצעת, סרט דרך / רומן בלתי רגיל בעיניי ושובה לב בכיכוב ג'ף ברידג'ס וקארן אלן, צילום נהדר, עלילה ולוקיישנים סוחפים, נופים, ברגעים לרגשונים מביניכם אבל גם רגעים קומיים שהופכים בזכות בימוי ומלבד השחקנים הראשיים, צ'ארלס מרטין סמית', ("אמריקן גראפיטי"), תרומה לא מבוטלת לסרט מומלץ מאוד בעיניי.
ציון סופי שלי: 7 מתוך 10. |  2 Tage vor  0 Menschen mag |
|
| Dude1986 אם הכל משוקלל, בהנחה שגם ביחס לסטנדרט הדי קבוע וידוע מראש, מהיסודות זה עוד יותר גרוע או הרבה פחות סביר מהראשון, המשחק איום ונורא, גם לסרטי B Movies, באמת שבלתי נסבל וכנראה שבימוי עוד יותר תמוה, לסרט שמסתייע בצילום סבבה אבל כל השאר מבייש או מבייש את הפירמה, איך שתסתכלו על זה.
תקופה, באמת אחת הגרועות ביותר לקולנוע האמריקאי, תחילת '1980sעד סופן עוד יותר, למרות שנדיר היה גם למצוא חומר שגעוני, מהסיבה שכמה שנדיר זה היה, היו בודדים מופתיים לעומת מרכזיים או מפורסמים לא יעילים. |  2 Tage vor 0 Menschen mag |
|
| | anipo פער גדול בין המוצר הקיים לבין מה שיכל להיות. מפגש מחודש בסוף שבוע אחד של שתי נשים מוזרות כל אחת בדרכה, שש שנים אחרי שלמדו יחד וסיימו לימודי קולג'.לכל האורך אנו צופים בפינג פונג בין ההווה לבין פלאשבקים מהעבר מהתקופה שהיו סטודנטיות. ציפיתי לדיאלוגים מעניינים שעוסקים בבחינת הדרך שהן עשו, איזשהו חשבון נפש, מה הן רוצות ומצפות, איך רואות את העתיד.משהו שגורם לך למחשבות והרהורים, גם על המקום שבו אתה נמצא.במקום זה אנחנו מקבלים ברבורים טפלים.בחלק השני שתיהן יוצאות יחד לחפש דירה לרכישה ופוגשות גברים איתם הם מפלרטטות.בסוף אתה שואל את עצמך על מה הסרט.בהתחלה חשבתי שמדובר משהו אחר. מאכזב. |  6 Tage vor 0 Menschen mag |
|
| rainman קודם כל זה הסרט שברנדון לי (כוכב הסרט והבן של..) נהרג במהלך הסרט עקב תאונת ירי על הסט (לא מזמן אחרי שנים רבות שוב זה קרה, הפעם אלק בולדווין ירה בצלמת בטעות.
ייתכן ואם הייתי רואה את הסרט כשהוא יצא בשנות ה-90 או אולי אפילו בתחילת שנות ה-2000 הייתי יותר נלהב, לא שזה סרט לא טוב, הוא סרט טוב, התסריט מעולה והביצוע בסך הכל לא רע, אבל אחרי שרואים את הג'וקר של הית' לדג'ר אי אפשר שלא להרגיש שהדמות של אריק דריידן הייתה יכולה לעבור קצת שיפוץ וטיוב.
אבל בסופו של דבר יש רעיון טוב, סרט טוב ובהחלט זה שווה צפייה
6.5/10 | 6 Tage vor 0 Menschen mag |
|
| rainman זה התחיל טוב, סרט אפוקליפסי, חבורה של אנשים מצליחים להשתחל לתוך מרתף של ספק גאון ספק חולה נפש שחזה את זה והכין מקלט מוגן, הם מגלים שלצאת החוצה זאת לא אופציה ולאט לאט מתחילים לאבד את השפיות, זה היה טוב בהתחלה אבל ככל שהסרט התקדם נראה שהבמאי או התסריטאים חשבו לטווח הקצר ולא הכינו "בונקר" משלהם להמשך וסוף הסרט וככה ככל שהזמן עבר, השפיות של האנשים במקלט וגם הציון של הסרט התדרדרו.
לא שווה צפייה למי שהוא לא סדיסט.
4.5/10 |  6 Tage vor 0 Menschen mag |
|
| rainman השואה זה הנושא שהוציא ככל הנראה הכי הרבה סרטים טובים וזה לא מפתיע, "שיעורים בפרסית" לא יוצא מן הכלל הזה וגם הוא מעניין מרתק ומרגש.
ז'יל שכל קשר שלו אל השפה הפרסית הוא פגישה מקרית של כמה דקות במשאית, עומד בפני הוצאה להורג, שנייה לפני שנאצים לוחצים על ההדק והורגים אותו הוא ממציא שהוא לא יהודי אלא פרסי, במזל גדול זה משתלב עם דרישה של אחד מהקצינים הנאצים שימצאו לו דובר פרסית על מנת שהוא ילמד אותו פרסית.
ז'יל משנה את שמו לראזה (השם של האדם שאותו הוא הכיר) ומשם הוא מגיע למשימה הבלתי אפשרית (לפחות למי שהוא לא ז'יל) שהיא ללמד פרסית קצין נאצי במחנה השמדה - מבלי שז'יל יודע יותר ממילה אחת בפרסית.
על פניו נשמע שקשה "למרוח" סרט שלם על הדבר הזה, אבל ואדים פרלמן בעזרתו של השחקן נהואל פרז-ביסקיארט מצליחים לא רק "למרוח" סרט שלם אלא ליצור יצירה יפה ומרגשת.
8/10.
|  6 Tage vor 0 Menschen mag |
|
| 
יש לו את הקלאסה של סרטי פוטר, בכל הנוגע לדרך ההגשה, לחיות, לקוסמים וכדומה. יש לו, לעיתים מסוימות, איזה שהוא סיפור על פאשיזם, שלא לומר נאציזם, מסתתר בצורה גלויה למדי ובסך הכל מדובר בסרט עם שחקנים טובים, שמתפקדים היטב ובבנייה מורכבת לעולם, שפעם היה מורכב אפילו יותר ומעניין יותר - פי אלף. מרגיש שזה כמו "ההוביט" המאולץ למדי (שאז הייתי שבוי גם בקסמו, גם אם לא ברמה של "שר הטבעות").
הוליווד ממחזרת, משחזרת ולא מצליחה לחשוב על שום דבר מקורי. לא הצלחתי להתחבר לגיבורים, לעלילה ולאדי רדמיין שנראה כמו ילד מוכה קשות, חסר כריזמה וחסר הזדהות. באמת שלא מדובר בסרט רע, במיוחד שהוא היה סנדוויץ' בין שני סרטי ברוס וויליס, אבל באמת שהוא לא עשה לי כלום, לא ריגש, לא חידש ודפדפתי אותו הלאה, בלי לזכור אותו שנייה אחרי או אפילו תוך כדי.
הוא יותר 5.5 מאשר העיגול כלפי מעלה, אבל ניתן לייטס ולצוות הנפלא שלו את הכבוד הראוי להם. כי מי אני מולם? עזרא מילר, מאדס מיקלסן, ג'וד לאו ואפילו רדמיין, המאכזב יחסית, בסך הכל היו בסדר גמור ונחכה לסרט הבא, שיגיע, ייצפה ויישכח כפי שהוא הגיע וההוא לפניו הלך... | 2 Wochen vor 0 Menschen mag |
|
| שמוליק (Gast) הגעתי לסרט בעקבות במאי אהוב עלי קנת בראנה שגם משחק כבלש.
אני אוהב את הסרטים שלו, אהבתי את "מוות על האוריינט אקספרס". אבל במוות על הנילוס משהו היה חסר- נתחיל מזה שחצי סרט פשוט לא קורה כלום וקיבלתי פלאשבקים ל"היו זמנים בהוליווד", שעה לתוך הסרט יש תחושה של "נו מתי כבר יתחיל הסרט".
הסרט לא אפוי מבחינת תסריט ובניית מתח, מעבר לזה שהוא נראה יפה אסתטית והפסקול טוב.
אני רק מודה שלא שילמתי כסף לראות אותו בקולנוע. | 2 Wochen vor 0 Menschen mag |
|
| rainman איך הולך המשפט not my cup of tea.
אז ארי אסטר הוא not my cup of tea, את תורשתי לא אהבתי וכנראה שגם את הסרט הבא שלו אני לא אראה.
זה לא ש"מידסומר" הוא סרט נוראי, הוא דווקא בסדר והוא מיוחד ויש בו שחקנים טובים ורגעים מעולים, אבל הוא ארוך ומייגע ומוביל למטרה רק אחרי פיתול גדול מידי בשביל סרט, אז אפשר לראות אותו, הוא יצליח לעניין בלא מעט קטעים בסרט, אבל בהרבה קטעים אחרים הוא כנראה ישעמם ויגרום לצופה לפזול לכיוון הפלאפון.
5.5/10 | 2 Wochen vor 0 Menschen mag |
|
| rainman לא מבין את ההתלהבות מהסרט הזה, כן..זה של כריסטופר נולאן בתחילת דרכו וכן..הוא מנסה להיות אומנתי ויצירתי בתקציב מינימלי, אבל הוא משעמם ולפחות נכון ל45 הדקות הראשונות זה נראה שהוא פשוט לא מוביל לשום מקום.
לא יודע מה קורה בשאר הסרט כי אחרי 45 דקות הספיק לי.
4/10 | 2 Wochen vor 0 Menschen mag |
|
|
אין הרבה מה לומר על הסרט הזה, מעבר לכך שהוא חינני ואהוב ומציג הופעות נפלאות של כל המשתתפים בו ובעיקר של הלן מירן המלכה וג'ים ברודבנט הוותיק, הנפלא ולא תמיד מוערך על ידי הצופים. הבמאי של הסרט הוא רוג'ר מישל ("נוטינג היל") שעוד קיבל זמן לספוג עוד אהבה על הסרט, אחרי שהציג אותו במסגרת פסטיבל ונציה של 2020 המקוללת וכשנה לאחר מכן הוא נפטר מסיבות לא ידועות או לא מפורסמות, אבל מה שבטוח, את החותם שלו הוא השאיר וגם בסרט הזה הוא מצטיין בבימוי נפלא, עם עריכה מצוינת, פס קול וקצב נהדרים וכמובן עם כוכבים נהדרים.
קומדיה בריטית במיטבה וכזו שתסחט מכם תגובות משועשעות לאורך כל אורכה ורוחבה. אי אפשר להישאר אדישים לה ולסיפור המהפנט, שאותו היא שואפת להביא אל המסך הגדול ובהצלחה מרובה. מעולם לא היו לי תלונות על בריטיים דרמטיים וקומיים. גם הפעם לא כך המקרה ונהניתי, מבלי לצאת מגדרי, אבל פשוט כיף של סרט. קצר (שעה וחצי), קולע ומבוצע היטב, עד לפרטי הפרטים. אם אתם בעניין של בריטיים מבוגרים ומשעשעים (כי לומר מצחיקים יהיה נשמע קצת זול או יותר מדי מחייב) - זה הסרט בשבילכם. | 2 Wochen vor 0 Menschen mag |
|
|
הסרט מדבר על התהליך, אשר נרקם והתבשל לו מאחורי הקלעים של השיחות שיזמו האמריקאים, בשנות התשעים, על ידי זוג נורווגים, שכל מה שהניע אותם, כך מספר הסרט, הוא הרצון לגשר על הפערים הבלתי ניתנים לגישור בין שני עמים ושתי תרבויות, אשר יושבים במדינה אחת, בעלת ריבונות אחת, אבל כזו המשוועת לשלום, שככל הנראה לא יכול להיות מושג, ללא הפרטנרים הרצויים.
הרבה שיחות, הרבה דיונים וייתכן וזה היה משעמם, לו לא היינו רוצים ללמוד היסטוריה קצת מעוותת, מידי במאים משוחדים במידה מסוימת. קראתי כמה ביקורות שטוענות שהצד שלנו עוד יצא טוב, יחסית, בסרט הזה, אבל קשה לי להסכים, כאשר אני מכיר את החומר הנלמד, אפילו על קצה קצהו, בתור אדם מהעיר הגדלה, שמדי כמה שנים רץ לממ"ד בחסותן של אזעקות, אותן מארגן החמאס, בשביל לבדוק את העירנות שלנו - הישראלים ושל שלל הממשלות הרופסות המנהלות את המדינה הזו.
קשה שלא להגיע לסרט טעון במטענים קדומים ואפילו כאלו חדשים, אשר משפיעים על הדרך שבה אנחנו צופים בסרט. הסיפור עצמו מעניין, אפילו שהוא מתנהל בעיקר בדלתיים סגורות וכמו הצגת תיאטרון, פחות או יותר. על אף שאין כאן יותר מדי התעוררות, מעבר לשיחות בלתי פוסקות, אי אפשר שלא להתחבר באופן עמוק אל תוך מעמקי השיחות על הוויתורים הכואבים שכל צד היה צריך לבצע, בעיקר הצד שלנו. כולנו יודעים איך כל הסיפור נגמר, עוד לפני שהטקסט בסוף הסרט עולה. כולנו חיים את המציאות של אחרי הניסיון להסכם השלום של רבין וכולנו עוד מבכים את החופש שניתן לשכנים שלנו, בשביל לעשות את הדבר היחיד שהם יודעים מולנו - לנסות ולהוציא אותנו מכאן.
ההופעות של אנדרו סקוט ורות' ווילסון, בנוסף לכמה שחקנים ישראלים, הן מצוינות ואמינות למדי - פחות או יותר וקצת העיב עליי, באופן אישי, ששון גבאי אחד, שהציג שמעון פרס אחד, בלי מבטא של שלל תוכניות סאטירה, בעלות חיקויים אינספור, בנוגע לנשיא המיתולוגי של מדינת ישראל.
תוכן הסרט חשוב, גם אם לא תמיד מדויק וגם אם לעיתים רבות הוא משתמש במסחטה דרמטית, נעדרת אחיזה מלאה במציאות. הסרט הולך ודועך בשלבים, עד שהוא מגיע לנקודה המרכזית, אתם כבר התחלתם לאבד סבלנות וכך גם העלילה, שרוצה למהר ולהגיע לסופה. הוא יצא לפני שנה בתור סרט טלוויזיוני של HBO, בסמיכות עצובה למאורעות חומת מגן וכעת, במצב הנפיץ והיום יומי של ישראל היום, הוא נצפה על ידי, שאני כבר טעון במטען היומיומי והלחוץ שלי ואני לא יכול לקבל אותנו בשיוויון נפש.
סרט היסטורי מעניין, לא מדויק ולעיתים מקומם, בכל הנוגע לדרך שבה אנחנו מוצגים ומצער שממנו עשויים ללמוד זרים, שלא יבינו לעולם עד שלא יישבו פה שנה וקצת. זה היה יכול להיות טוב בהרבה והעדיף להתמקד בהשוואת הצדדים - בסדר גמור, אם לא היינו מכירים את הצד השני, שמחמש, מחמם ומדליק כל גזרה אפשרית. כן, אש"ף נראים כיום כמו ארגון סביר, לעומת כל הסובבים אותנו.
למדתי והשכלתי מעט. עדיין מתקשה להבין חלקים נרחבים בעלילה ותמיד מקווה, בתוך תוכי, שיום יבוא ויוכל לצאת סרט על הסכם שלום אמיתי, שהחזיק ויחזיק לקצת יותר מכמה שנים. אבל אם יחכו לתהליך כזה בשביל לייצר סרט חדש על שלום בינינו לבין שכנינו, ייתכן ואני כבר לא אזכה להיות בין החיים בשביל לראות אותו. | Monat vor 0 Menschen mag |
|
| rainman סרטים שנשענים על אגתה כריסטי יצליחו ככל הנראה בכל תקופה, גם אם השנה היא 2022 וגם היא 1957, עד התביעה לא שונה מזה ולמרות שעברו 65 שנים, הסרט מצליח לרתק ואפילו ליצור איזה טוויסט או 2 שלא קל לזהות.
ללא ספק שווה צפיה.
8/10 | Monat vor 0 Menschen mag |
|
| rainman יש סרטים שגם אם הם נוצרו 30 או 60 שנים אחורה, הם עדיין יצליחו לעניין, קזבלנקה הוא ללא ספק אחד מהם.
לא צריך הרבה פיצוצים, אקשן ואפילו לא משחק מטורף בשביל לייצר סרט זורם ומעניין שיצליח לרתק ולרגש.
בהחלט סרט שווה לצפייה גם 80 שנה אחרי.
7.5/10 | Monat vor 0 Menschen mag |
|
| | anipo מהסרטים האחרונים של הקולנוע האילם לפני שנפח את נשמתו בסוף העשור השני של המאה הקודמת. מלווה בקריינות במקום בכתוביות. מצחיק גם אחרי כמעט 100 שנים. נכון שמיושן מבחינת העטיפה אבל יש סיפור, משחק נהדר של אחד הגדולים בתולדות הקולנוע, לא מעט מצבים קומיים וסצינות שנכנסו לפנתיאון.הרומנטיקנים והנוסטלגיים שביננו יהנו יותר. | Monat vor 0 Menschen mag |
|
|
הסיפור עצמו פשוט למדי - חייל פוגש כלבה, חייל לוקח אותה להלוויית הבעלים הקודמים שלה, חייל מתעצבן על הכלבה, שעושה לו את המוות ובסופו של דבר, אחרי אינספור פיתולים עלילתיים מפתיעים למדי, חייל גם מתאהב בכלבה, שרק רצה להעיף ממנו. הקו העלילתי ברור ותמיד מה שמשנה את כל התמונה, לטוב ולרע, הוא הכימיה בין שני השחקנים המרכזיים וכמובן קמצוץ הרגש הנכון, בזמן הנכון ויש כאן את הכל וכמובן את צ'נינג טייטום, שהוא אחד האהובים עליי והפחות מוערכים בהוליווד, על אף שהוא נחשב סופרסטאר די גדול שם.
טייטום נפלא ומציג מנעד רגשות רחב, בסרט שלעיתים מצריך קצת מכל דבר ובסופו של דבר מרגיש לעיתים כמו שום דבר. אבל, שוב, זה סוד הקסם שלו. ירצה, יהפוך לקומדיה ובשלב הבא דרמה ובשלב אחרי כן, דרמה סוחטת דמעות ועיסוק בחיילים (וכלביהם) פוסט טראומטיים. יש כאן הכל, בזמן קצר וקצוב ויש כאן גיבורה ראשית, הולכת על ארבע, שמזכירה בלא מעט שלבים בסרט, שבני אדם וכלבים - לא שונים הם יותר מדי.
אני לא בעל כלבים, באופן אישי, אני דוד לכלבה רגועה וחסרת רסן, בכל הנוגע לשינה מרובה, רביצה ומבטים מתחננים למזון. אני לגמרי יכול להבין את האהבה והשיגעון שיש לאנשים סביב החיה המופלאה הזו והסרט הזה נגע בי לחלוטין, בדיוק כפי שציפיתי ולא רק בגלל טייטום הנהדר. הופעות אורח נהדרות וקצרצרות של קווין נאש (שהזדקן והלבין בטירוף) ושל אית'ן סופלי (שרזה, הפך שרירי והתבגר לנו מול העיניים).
טייטום גם, שימו לב לזה, ביים את הסרט הזה, שהוא הראשון שלו אי פעם בתור במאי ועשה זאת יחד עם שות ומפיק מימי מג'יק מייק ועוד לא מעט סרטים - רייד קרולין. הם הולכים על בטוח ומצליחים להגיע לתוצאה נהדרת, כמצופה מסרט שבכיכובו של טייטום וכלבה מהפנטת ונכונה. בעלי כלבים יהנו בטוח וגם כאלו שעדיין אין להם, ככל הנראה יזיזו את השעון לכיוון אימוץ אחרי הסרט הזה. | Monat vor 0 Menschen mag |
|
| rainman סרט נחמד, מתחיל כמו דרמת נעורים חלשה אבל לאט לאט מקבל תפנית קצת יותר מעניינת וככל שהוא מתקדם הוא משתפר.
אחלה קאסט ברשותה של פרוזה באלק.
6.5/10 | Monat vor 0 Menschen mag |
|
|
חמשת החיות הללו נראות קצת כמו גרסת הנבלים של קונג פו פנדה (מאותם האולפנים) וברור על פי השם המקומי והמטופש למדי, שהם הולכים לכיוון שינוי עורם, אבל כמו שאמרנו בהתחלה - עלילה מתוחכמת, על כל טוויסטיה מעולם לא היו כוס התה של סרטיהם של אולפני דרימוורקס. הם נוכלים, שודדים ובוזזים שאחרי שוד נוסף מתפתים למשחק פסיכולוגי של המושלת החדשה ויוצאים לשוד נוסף, שיגדיר אותם בתור הגדולים שבחבורות השודים. סיבוך מסוים והם יוצאים לדרך שונה ממה שתוכנן ומשם העלילה תתפתח, תתפצל ותעבור עם טוש לא מחיק, בשביל לסמן וי בכל המקומות שציפיתם שיסומנו.
יש כאן את האלמנט של החיות, אשר מתנהגות כצפוי מהן וסאבטקסט על הבדלי צבע וגזע, בדיוק כפי שהיה ב"זוטרופוליס", אבל מעבר לזה, באמת שישבנו וצחקנו לנו בבית בכיף, עם סרט לכל המשפחה, שהגיבורים שלו נפלאים ומדובבים מדהים על ידי קאסט משובח למדי.
סאם רוקוול בראש, אקוופינה העולה ממשיכה ואחריהם קרייג רובינסון וריצ'ארד איואדי הנהדר. לא הופתעתי, באופן אישי, מאף שלב בעלילה ואפילו הגדולים יותר כבר הרגישו את הטוויסט מגיע מקילומטר, אבל אין בכך שום אמירה על רף ההנאה. לא מתוחכם, לא חדשני ועדיין בידור נפלא לכל המשפחה ואחד הסרטים הטובים שאולפני דרימוורקס ניפקו בשנים האחרונות. | Monat vor 0 Menschen mag |
|
| rainman כש"גרין סטריט חוליגנז" פוגש סרט אקשן בינוני..
מצד אחד יש פה סיפור מעניין, רעיון טוב ושחקנים לא רעים בכלל, אבל מרגיש שקצת "מרחו" אותו יותר מידי ואפשר היה לקצר ואז הסרט היה הרבה יותר זורם.
אבל יחסית לסרט פולני שנמצא בנטפליקס, אין יותר מידי תלונות.
6.5/10 | Monat vor 0 Menschen mag |
|
|
את מייקל מורביוס אני זוכר בעיקר מהסדרה המצוירת, עליה גדלתי בניינטיז וזה היה נראה קצת שונה. כולם היו סטודנטים צעירים ואחרי שקראת קצת בוויקפדיה אודות קורות חייו הבדיוניים של מורביוס, הבנתי שהסרט חצי נצמד וחצי מזניח את ה"עובדות", כביכול. מראש הציפיות לא היו בשמיים, גם כי השילוב של אומת סוני, בהתכה לעולמה של מארוול, עוד לא הוכיח את עצמו, כאשר סוני מפיקים את הסרטים שמארוול הותירה להם להביא אל המעריצים, שמחכים בין סרט לסרט של מארוול או בין סדרה לסדרה.
העולם של הקומיקס כבר רוויי...כל סרט וכל סדרה שיוצאים, צריכים להיות משהו ממש מיוחד בשביל להצליח. עבורי לפחות. זה סרט שמציג פעם נוספת את חוסר המאמץ ביצירת גיבור (או אנטי גיבור) קומיקסי חדש, כחלק מהעולם ההולך ומתנפח, למטרות רווח בלבד, של מארוול ושלוחותיה. מדובר בדמות גנרית לחלוטין, בסיפור מקור חסר מקוריות בו ובדרך הצגתו ומכירתו לקהל הצמא ודי. מורביוס יכול היה להתאחות עם הנבל הגנרי שגילם ריז אחמד בסרט הראשון של ונום, כי הוא בעל אותה המוטיבציה, בערך.
ההתעופפיות של מורביוס והפיכתו למשהו שנראה כמו אבקה אנושית, שעפה ברוח והפרצוף המכוער שהוא קיבל, בתור חלק מהפיכתו לערפד, לא נראים טוב ועל אף שהפרצוף אולי עוד איכשהו מוסבר, קומיקסית, לא הבנתי כל כך את המעבר בין מצבי צבירה אנושיים, כאשר הוא מתערפד לו ברחבי העיר ומתנהג כמו אחד מגיבורי העל של מארוול את סוני (ספיידי, דרדוויל) או אפילו באטמן, עם כל רפרנסי העטלפים שנזרקים לאוויר.
לא סרט טוב, לא איום ונורא כמו שכבר הכינו אותי הביקורות ומעניין אם הייתי מגיע באופן אחר לו הייתי רואה אותו ללא השנאה (המוצדקת למדי) מסביב. הוא פשוט סרט מיותר ומטופש, שרק מעמיק, באופן אישי, את המיאוס ההולך ומתגבר סביב סרטי קומיקס, שמתחילים להיראות כמו כאלו למעריצי קומיקון וילדים. בתור ילד שגדל בניינטיז על חוברת קומיקס מזדמנת והרבה פחות תכנים טלווזיוניים וקולונעיים הקשורים לעולם הקומיקס, אני חייב לציין שהקסם היה חזק הרבה יותר, לפני הרוויה המטורפת, שמונעת מרווח ומטרות כלכליות בלבד.
אבל זה רק אני. מורביוס...אתה מקבל 5.5 ותגיד תודה. |  Monat vor 0 Menschen mag |
|
| |
| |
