| | 
איתן פוקס, בן זוגו של גל אוחובסקי מביים סרט ששני הגיבורים שלו הם גייז, אבל בכל כך הרבה רגעים זה מרגיש שזה לא הנושא המרכזי וזה לא רוצה להיות. יש שם כל כך הרבה אמירות, אשר לעיתים גורמות לגודש דרמטי ותימתי, אבל הסרט הזה הוא פשוט שיר אהבה לכל כך הרבה נושאים, בכל כך מעט זמן וגורם לך להתחבר...שבאמת וואו.
הסרט מדבר על פערים בין גילאים, על פערים בין דוריים ופערים בין תפיסות עולם ולא רק בין גייז לסטרייטים, כי גם בין גייז פנויים למונוגומיים. על הדרך פוקס רומז למדינת ישראל כמה קשה להתפרנס מאומנות בישראל ובגדול מקרב בין שני גברים, במקומות שונים כל כך ומנוגדים כל כך בחייהם, שלכל אחד מהם השני ממלא את החסך הגדול ביותר שלו: יחסי אב ובן. קלאסי, שקוף וכל כך מרגש, עד דמעות.
ניב ניסים במשחק פשוט ומרגש וג'ון בנג'מין היקי בתפקיד נפלא ובין השניים יש כימיה נפלאה שגורמת לסרט לעבוד באופן פנטסטי. הוא מצולם ומבויים באופן כל כך פשוט, לוקח למסע מלא אהבה לארץ ולתל אביב, על כל מגרעותיהם. משקף למי שאינו ישראלי את ישראל דרך שני זוגות עיניים ובאמת מיטיב לתאר את תל אביב במשפט וחצי, מצד התייר. גם מהצד המקומי.
סרט נהדר בפשטותו וכובש, פשוט כובש. באמת שאני לא יודע מה קורה לי עם סרטים ישראליים, שפעם כל כך נראו לי סתמיים. הם נפלאים ועל כך אחד שאני נותן לו צ'אנס, הצ'אקרות נפתחות לעוד כמה והרווח הוא כולו שלי. נסו גם אתם, אין סיכוי שלא תתאהבו. |  Tag vor  0 Menschen mag |
|
|
קצת היה קשה לשמוע את הצרחות הבלתי פוסקות של נוח האת'אוויי בתור אטראיו ואפילו הילדים שאלו למה הוא צועק כל כך חזק. אבל בזה אני מאשים את הבמאי וופגנג פטרסון, שיכול היה לתת לו וואליום ולהרגיע אותו לקראת כל אחת מהסצנות הנצרחות.
קראתי את הסיפור לפני כמה שנים ושליש ממנו מתואר באופן כמעט מושלם וקסום על ידי הסרט הזה. שקלתי להמשיך הפעם לסרט השני, אבל קראתי תקציר, ראיתי את הציון ושוב נמלכתי בדעתי. מעניין מתי תקרה הטעות הזו?
הספר מדהים. מכניס לרגשות אמביוולנטיים בנוגע לשאלה האלמותית: האם מישהו יכול לגעת ביצירה הכמעט על זמנית הזו? לשפץ, לחדש ואולי לייצר טרילוגיה שתשלים את הספר כראוי או ש.....עדיף שלא? אל תאנסו לנו זיכרון ילדות, כי אנחנו כל כך ביקורתיים שלעולם לא נאהב אחר.
מי שמסתובב סביב גילאי השלושים פלוס-ארבעים יבין אותי לחלוטין, השאר אולי פחות. זה אחד הסרטים שפשוט נגעו, ריגשו והיוו חלק משמעותי מהילדות שלי. שמח להעביר אותו הלאה והיידה לספר...מומלץ בחום! | 2 Tage vor 0 Menschen mag |
|
|
תצוגות משחק נפלאות, דרך נפלאה לספר את האפוס הצבעוני הזה, על כל חלקיו ובאמת סרט שהוא אגדה כמעט כמו האגדות שהוא מספר, עם ערימה של שחקני על מאותם הזמנים. כמו תמיד אובר-אקטינג הוא אחד הדברים שלעיתים מקסימים, בהתייחס לסרטי העבר ולעיתים גם קצת מעיקים, אבל הם מעיקים כמו אפקטים שפשוט חלה עליהם ההתיישנות. הם לא ידעו שהם כאלו בזמנו ועל כן זה נסלח.
עד שלב מסוים הסיפור הזה לגמרי עומד במבחן הזמן, בשליש האחרון של הסרט (שהוא גם כן שעה) נכנסים אפקטים וגם לא מעט הגזמות, אבל בגדול הסרט הזה בהחלט עושה את העבודה ומעניין אם יקום בקרוב הבמאי שירצה לתת לחציית ים סוף את האפקטים העכשוויים לו הוא ראוי. לא בטוח שכדאי לגעת בקלאסיקה העל זמנית הזו ובהחלט ניסו פה ושם ולא הצליח.
תתנתקו לרגע מהשנים, מכל אותם אפקטים וסגנון משחק מיושנים ופשוט תהנו מהקסם של אגדת משה, לכל אורכה ורוחבה. הנאה מובטחת. | 3 Tage vor 0 Menschen mag |
|
| rainman הבמאי מיכאל פוליש הוא יחסית במאי די מנוסה, יש לו סרטים משנות ה-90 ואיכשהו הוא עדיין הצליח לחרב את הסרט למרות שהרעיון שלו די טוב ויש לו גם קאסט לא רע בכלל (גיבסון, הירש, בוסוורת'), אבל משהו שם איטי מידי וביותר מידי מקרים יש סצנות משעממות.
גם מל גיבסון באובר אקטינג שם ביותר מידי סצנות (די עם השיעול המזויף מל גיבסון...די...לא צריך את זה בכל סרט).
בקיצור, יש סרטי אקשן הרבה יותר טובים.
5/10 |  4 Tage vor 0 Menschen mag |
|
| | anipo בסוף נשארים עם תחושת החמצה. ההרגשה היא שזה ליד וכמעט, אבל לא לגמרי שם. ג'ים ואמנדה שהיו זוג בתיכון לפני 20 שנה, נפגשים במקרה בעיירה הפסטורלית והשלווה בה גדלו והכירו, כאשר אמנדה מגיעה לבקר את אחותה. ג'ים הוא רווק ואמנדה נשואה. את הזמן הקצר שיש להם, שניהם מבלים יחד תוך שהם משתדלים להנות מה"כאן ועכשיו" במקביל להעלאת זיכרונות משותפים, כשהפיל הגדול שבחדר הוא העבר שלהם כזוג. לקראת הסוף יש גילוי ששופך מעט אור על הרקע לפרידתם. ציפיתי ליותר.מפגש כזה היה צריך להעמיק בשאלות כמו: האם עשו חשבון נפש עם עצמם, האם הם מאושרים כיום, האם יש חרטות והיו עושים דברים אחרת לו ניתן היה להחזיר לאחור את מחוגי הזמן, מה החלומות שלהם לעתיד. יש נגיעות קלות בחלק מהדברים, אבל לא מספיק, לא מפותח דיו ולא ממצה.חבל, כאן הפספוס. |  7 Tage vor 0 Menschen mag |
|
| SHMOLIK כרגיל, עוד סרט אימה עלוב מבית היוצר של ג'ורדן פיל.
אם לשם הקולנוע שלנו הולך, אין טעם בסרטים יותר. רצחו את ההנאה והאומנות של עשיית קולנוע.
וחבל, כי גורדן פיל יכול ליצור סרטים מעולים ושנונים כמו Keanu, אבל הוא בוחר לרעות בטריטוריות שמבזות את אומנות הקולנוע. |  7 Tage vor 0 Menschen mag |
|
| SHMOLIK המשך מיותר לסרט אימה סולידי.
לדעתי הכותבים עשו סלט ואמרו בואו נתן לצופים להחליט מי הטובים, מי הרעים, נזרוק הכל לבפנים, נערבב ומה שיהיה יהיה.
אין סדר וארגון, אין פואנטה, אין מתח. |  7 Tage vor 0 Menschen mag |
|
| | anipo הבדל גדול בין החצי הראשון לשני. הראשון חביב, מעניין וזורם היטב. השני, איטי ולוקה בפטפטת יתר. סרט על אנשים פשוטים ויש מין תחושה של אותנטיות. דמויות שיכולות להיות השכנים שלך ושלי. סיפור על קבוצת אנשים ממעמד סוציואקונומי בינוני-נמוך ברובם, שמכלים את חסכונותיהם כדי להשקיע בקואופרטיב חקלאי. בראשם עומד אדם בשם פרמין, שמארגן את גיוס הכספים.הזמן הוא תקופת משבר כלכלי. הכספים שמופקדים בחשבון בנק, נגנבים על ידי עורך דין נוכל בשיתוף פעולה של פקיד בנק מושחת. את הדולרים הרבים, עורך הדין מחביא בכספת שמוטמנת בתוך בונקר שבנה באיזור כפרי. קבוצת המשקיעים הוגה תכנית לפרוץ לכספת ולהשיב לעצמם את הכספים, כאשר בנו של פרמין נוטל חלק חשוב במבצע. יש לפחות 20 דקות מיותרות שהיה אפשר לקצץ. למרות המגרעות שציינתי, שווה צפייה. | 7 Tage vor 0 Menschen mag |
|
|
סיפור מתח מאת אגתה כריסטי שכיום לא יודעים לייצר סרטים ברמה הזו. משחק משובח ואין דקה אחת בסרט שאתם תרצו שתתחלף בזו שאחריה, או אולי דווקא כן. אתם לא תצליחו לדעת מה האמת עד לרגע האחרון וגם לא תראו את זה מגיע מקילומטר, גם כאשר הטוויסט יכה בפניכם. אין דברים כאלו היום וכל כך חבל, שגם כאשר אתם חוזים באחד הסרטים שהמציאו וחידשו את המונח "טוויסט" אתם חשים כי הוא כה רלוונטי, על אף התקופה, על אף השפה והסגנון, הכל ישן ומיושן ועדיין כל כך מרתק ורלוונטי.
משחק מושלם באמת של טיירון פאואר, מרלן דיטריך, וצ'ארלס לוטון, שהאינטראקציה שלו עם אלזה לנצ'סטר, לא רק מוסיפה מימד קומי וסרקסטי, אלא מדגימה כימיה מופלאה בין שני שחקנים נפלאים ומיומנים. יש בסרט הזה באמת הכל. דרמה ומתח בשפע, ערימות של הפוגות קומיות ומשחק ובימוי פשוט מושלמים.
אחד הסרטים הטובים שראיתי בשנים האחרונות והוא לא מהשנים האחרונות...עשו לעצמכם טובה ובלי קשר לצבע, תקופה וז'אנר...פשוט תראו את אחד הסרטים הטובים בהיסטוריה של הקולנוע. |  Woche vor 0 Menschen mag |
|
| | anipo לוקה בלא מעט אספקטים: ארוך מידי ונמרח, לא מפוקס ודי מתפזר ובנוסף לכל גם נראה מיושן במרחק השנים. פוטנציאל לסרט הרבה יותר טוב שפוספס. ייצור כלאיים של דרמת ספורט חסרת השראה וסיפור רומנטי לא מלהיב במיוחד. רוי הובס חלם מגיל קטן להיות כוכב בייסבול.ממש לפני שהקריירה שלו מתחילה, הוא מכיר אישה ברכבת שלאחר מכן משום מה יורה בו ופוצעת אותו והוא נאלץ לאפסן את המאוויים שלו להרבה זמן. אנו פוגשים שוב את רוי כעבור 16 שנים, כאשר הוא באמצע שנות ה-30 לחייו וחוזר למשחק שהוא כה אוהב. כשהוא מסתיר את עברו, רוי מצליח לקבל חוזה מקצועני. בהתחלה הוא מתקבל בזלזול בשל גילו המתקדם יחסית וחוסר ניסיונו, אך חיש מהר הוא מסייע לקבוצתו הכושלת להתחיל לנצח. במקביל, הוא מכיר אישה יפה ומנהל איתה יחסים ואישה נוספת מהעבר שבה התאהב לפני שנפצע, חוזרת לחייו. לקראת הסוף רוי יצטרך להתמודד עם הפציעה הישנה שאותה הוא סוחב אבל גם עם הצעה מושחתת למכירת משחק בו הוא ישתתף. ציפיתי להרבה יותר ולכן האכזבה. רוברט רדפורד משחק טוב אבל זה לא מסייע יותר מידי. | Woche vor 0 Menschen mag |
|
| | anipo ניסיון מעניין. מקבץ של 6 סיפורים ללא קשר ביניהם. המכנה המשותף היחיד הוא הזמן והמקום, שזה המאה ה-19 ברחבי ארצות הברית. חוץ מזה, לכל סיפור סגנון ואופי משלו ולחלק אין גם שורה תחתונה. יש אפיזודות יותר מעניינות ויש כאלו שפחות. חלקן אלימות והאחרות נושאות אופי דרמתי. מספר שחקנים מוכרים ובכירים שנוטלים חלק הם בהחלט תופסת נחמדה, גם אם לא ניתן לומר שהם אלו שמשדרגים את הסרט. בשורה תחתונה, מוצר לא שיגרתי ומרענן. ציון 7.5. | Woche vor 0 Menschen mag |
|
| | anipo בפרפראזה על הביטוי "שומר נפשו ירחק", אז מי שאינו חובב מושבע של קומדיות רומנטיות עדיף לו שידלג. הז'אנר הזה הוא כמו פרלין, יש יותר איכותי ויש פחות, אבל תמיד יהיה מתוק וטעים ברמה כזו או אחרת. אפשר לקרוא לזה אסקפיזם. ג'וליאן ומייקל היו זוג במשך 9 שנים, לא מיסדו את הקשר ביניהם ונפרדו. יום אחד ג'וליאן מקבלת בהפתעה שיחת טלפון ממייקל שבה הוא מבשר לה שהוא מתחתן בעוד 4 ימים והיא כמובן מוזמנת. כעת המטרה שלה היא להפריד בין מייקל למי שמיועדת להיות אישתו, שהיא בת למשפחה עשירה וגם יפה, אך ילדותית ולא העיפרון הכי חד בקלמר. לשם כך ג'וליאן מגייסת את ידידה הגיי ומשתמשת בתרגילים מלוכלכים.היא רוצה את מייקל לעצמה, אבל השאלה היא האם לא איחרה את הרכבת. יש כמה קטעים מוצלחים כמו הזיופים של הכלה העתידית בקריוקי, אבל בסך הכל הסרט בינוני מינוס. ציון 6.5. |  Woche vor 0 Menschen mag |
|
| 
הסרט הושפע מה-ספלאטר ומסרטי אימה איטלקיים שלא לחינם עושים להם עד היום הומאז'ים, אם כי פחות מפוארים מהמקור, פה זה על גבול גיאלו וגור (משנות ה-70' המאוחרות בעיקר או שנות ה-80'), פה הרעיון לשלב את זה בסיאטל הג'אנקית של האייטיז וניינטיז.
פס-קול ותדר מלחיץ, אווירה, הכל ממש נראה הארדקור, כאילו שזה נעשה לפני עשור וחצי לכל הפחות, סצינות רצח ארוכות מהרגיל, מדמם בצורה מוגזמת וכאילו כלום לא קשור לתקופה הזו, כך שניחוח של פעם בהחלט קיים, בצילום, אבל זה עדיין לא מבטיח כלום.
סרט לא טוב ולא מוצלח, ביצוע מאכזב. לעומת הנוכחות האומנותית של האיטלקים בסרטים האלה, זה על הפנים. כל המריחות והחרטוטים האלה של היפנוזה וגירוש שדים, הוייב הזה לא עבד.
לצפייה חד פעמית, שיהיה, אבל בהחלט מומלץ למחוק מיד אח"כ. היעד שהסרט שאף אליו או היה אמור להגיע אליו, הסרט היה מכוונן למשהו מסוגנן (בפוטנציה) כנראה שהגירוש שדים הנודניק הזה מנע מהסרט להיות טיפה יותר משכנע. |  2 Wochen vor 0 Menschen mag |
|
| | anipo ראיתי אלפי סרטים בחיי וזה אחד הגרועים והמיותרים שבהם. אפילו במותחנים נחותים יש סיפור ועלילה שמתפתחת עם טוויסטים במהלכה ובסופה. כאן יש לנו משחק של חתול ועכבר כל הזמן, בין סופרת חירשת אילמת שגרה לבדה בבית בודד בתוך יער, לבין רוצח צמא דם שמנסה לפרוץ לביתה כדי להרוג אותה. אפשר לראות את הדקות הראשונות והאחרונות וזה מספיק, כי כל היתר זה בזבוז זמן אחד גדול. בתור חובב מותחנים שדי סלחן על רמה נמוכה, פה זה כבר ממש התעללות בצופים. הדבר היחיד החיובי כאן זה האורך, שהוא פחות מ 80 דקות. | 2 Wochen vor 0 Menschen mag |
|
|
בדיוק כמו ב"פרשת המים", בכיכובו של מארק רופאלו, הסרט הנוכחי מביא סיפור של עיירה קטנה, אשר נדפקה בענק על ידי חברה גדולה, אשר בעצם כך שזיהמה את האיזור הקרוב למפעל שלה, גרמה למוות, סבל וייסורים בקרבת מקום.
הפעם דפ מביא את הקול השפוי, אם הוא אי פעם יכול היה או יהיה לייצר קול כזה והוא מגלם את הצלם יוג'ין סמית', שהיה ידוע בצילומים הייחודיים שלו ועבד עבור מגזין "לייף", שרצה ממנו עוד סיפור מצולם אחד, לפני שהוא תולה את המצלמה.
הפעם הסרט רותם את התקשורת להיות זו שמעצבת את התודעה לטובת החלשים והמדוכאים (גם באחד כזה כיכב רופאלו לפני כמה שנים...יש כאן קו מובהק שלו, אם נסטה לשנייה אחת מדפ המטורלל) ומי יכול לייצג קיטוב כה מובהק בין האמת לבין הטירוף שבהבאתה אל הציבור הרעב והצמא לצילומים עם אמת.
תפקיד מצוין של ג'וני דפ, סרט נהדר וחשוב, אשר לא מרפה בעיקר בזכות האמת שהוא צועק ודרך המשתתפים בו, שלא הצלחתי להבין או למצוא בשום מקום (לא באמת בדקתי לעומק) האם מדובר בשחקנים מקצועיים או שמא באנשים אמיתיים, אשר נרתמו בשביל לספר את הסיפור שלהם, בדיוק כמו שקורה בסרט עצמו, כחלק מהעלילה.
זה לא סרט פשוט, הוא קשה לצפייה בגלל התוכן שלו ובגלל כל מה שהוא מתעסק בו, אבל אם אתם חובבי קולנוע טוב וכזה שמבסס את עצמו על מקרים שקרו, בכדי להשפיע גם כן, באופן מסוים, אתם הולכים להעריך את הסרט הזה ולשאוב ממנו הנאה גדולה.
Next to Johnny Depp גם תוכלו למצוא את ביל ניי והירויוקי סנאדה (סקורפיון הזקן מ"מורטל קומבט" ושחקן יפני נפלא, ללא קשר לכלום) וגם את שחקנית המשנה, מינאמי, שמשחקת בסרט על מינמטה :-) אז, שיהיה לכם בכיף, או בסבל, אבל אל תפספסו את הסרט הזה. | 2 Wochen vor 0 Menschen mag |
|
| rainman הסרט מתחיל בצורה יחסית חלשה, קצת יותר מידי דיבורים, הדמויות לא ממש כאלה שקל לחבב, אבל ככל שעובר הזמן ומתקדמים לאמצע הסרט כך הוא מתחיל להיות יותר מעניין וכשמתחיל האקשן, הוא שווה את ההמתנה, אפשר לדבר על המשחק הטוב של מספר השחקנים ועל הסיפור המעניין, אבל מה שבאמת טוב בסרט הוא האקשן.
בהחלט שווה צפייה.
7.5/10 | 2 Wochen vor 0 Menschen mag |
|
| rainman מאז הסרט "תא 211" כשאני רואה את השם לואיס טוסאר אני משתדל לראות את הסרט, בדרך כלל זה לא מאכזב אותי אבל דווקא פה הסרט לא ממש זרם.
הסרט מדבר על מאפיונר שחולה במחלת ניוון שרירים והוא מודע לכך שימיו ספורים, הוא מעדיף לבלות את הימים האחרונים בבית אבות, האח הראשי (לואיס טוסאר) הוא כמעט היחיד שלא אכפת לו מכך שמדובר במאפיונר ולכן הוא צמוד אליו, אבל לאט לאט אנחנו מגלים שהאח לא נקי ממניעים משלו.
הסרט לא ממש מצליח לסחוף ויש לא מעט קטעים משעממים, יש גם הגזמה בפרטים, יותר מידי סצנות מוקצנות שלא תורמות לעלילה ויותר מידי מריחה של זמן למרות שאורך הסרט לא גדול מידי.
בסך הכל סרט די בינוני.
6/10 | 2 Wochen vor 0 Menschen mag |
|
|
העלילה עצמה קוהרנטית וברורה, כאשר בואי, אסיר צעיר בורח מהכלא אחרי שבילה את תקופת הנערות וההתבגרות שלו שם. הוא פוגש אישה יפיפייה, המסייעת לצוות שחילץ אותו לברוח ומתאהב בה עד מעל לראש ובעוד השניים מתאהבים והוא רק רוצה להמשיך ולהימלט עם קיצ'י היפה, חיי הפשע מושכים אותו חזרה.
זהו סרט הבכורה של ניקולאס ריי ("מרד הנעורים"), בו הוא מדגיש את הקיטוב בחיי צמד הגיבורים שלו, בין חיי היום במסתור, אבל באושר ואפילו קצת עושר לבין חיי הלילה, המלחיצים, אפופי הפשע ומלאי החרדות והחששות.
קאת'י אודונל ופארלי גריינג'ר מובילים את הסרט, אשר כולל את כל האלמנטים המובילים של הז'אנרים המשתלבים בו ועל אף ההצלחה שהוא ייצר עבור הבמאי שלו וגם עבור השחקנים, יש בו משהו מעט מרוחק. באופן אישי אהבתי סרטי עבר עתיקים הרבה יותר מזה...אבל...עניין של טעם אישי. הוא נהדר, עשוי טוב ומעניין. מומלץ בכל אופן, לחובבי הז'אנר(ים) וגם לחובבי קלאסיקות, על אף שזאת לא תהיה קלאסיקה שתיחרט בזכרוני למשך זמן רב. | 2 Wochen vor 0 Menschen mag |
|
| Dude1986 טרגדיה יוונית? אם לזה מישהו ציפה, לא כל כך, אבל רעיון מושלם, לאורך שלושה רבעים מהסרט שצולם בריו דה ז'ניירו, ברזיל, העלילה מתרחשת בקרנבל, עמוסת דמויות צבעוניות, בהחלט חוויה קסומה מהרגיל באווירה שהיא לא הכי הכי סמבה מסביב לשעון, ברגעים אפילו בלתי אופיינית וזה שדרג את הסרט לרמה מיוחדת מלבד הסיום המרתק.
דמויות ראשיות סוחפות אבל מעל הכל, ריאליסטי באופן מדהים, הצילום... נהדר ונופים שמיותר להוסיף למי שעוד לא ניגש לצפייה, ביצוע שובה לב שמשאיר חותם לטעמי על קלאסיקה. הרבה יותר משווה צפייה.
ציון שלי: 7 וחצי מתוך 10. | 3 Wochen vor 0 Menschen mag |
|
| | anipo כשיש סיפור טוב ומעניין זה יכול להספיק. ברור שלא מדובר בפאר היצירה וזהו מותחן ברמה סבירה ולא יותר מזה, אבל בשביל שעה ועשרים דקות זה טוב. פול הוא בחור נורמטיבי בוגר קולג' שלא מצליח למצוא עבודה שתפורה למידותיו. בנוסף, אימו חולה ומשפחתו נמצאת בקשיים כלכליים. הפיתרון שלו הוא לחטוף 3 צעירים שהם ילדיהם של אנשים עשירים ולדרוש עבורם כופר. פול מצרף אליו עוד בחור ובחורה שלא בדיוק מיישרים איתו קו במהלך הפעולה. במקביל מתנהל מו"מ עם אבותיהם של כל השלושה וגם ביניהם לא סוררת אידיליה. האם יש משהו שאנחנו לא יודעים על פעולת החטיפה? התשובה בסוף. אפשר לראות. ציון 6.5. | 3 Wochen vor 0 Menschen mag |
|
| |
| |
