| | B0B0 האמת, שאחרי כל כך הרבה צפיות, כבדרך אגב עם הילדים, לא יכולתי שלא לחכות קצת לסרט הזה. הילדים חפרו, אני נעניתי ובסופו של דבר התיישבנו יחד לראות בטלוויזיה והאמת שלא היה רע כל כך, כמו שציפיתי.
הסרט הקודם היה די בלתי נסבל, גם בעברית וגם באנגלית. נמאס לי כבר מהדמויות והעלילה ואולי נמאס לי בכלליות כבר שהם רואים את זה בלי הפסקה. הייתי בטוח שזה היה הסוף ואיכשהו הסנדלרים הצליחו לסחוט עוד אחד מהמסחטה הבלתי נגמרת שלהם.
הפעם דר(ע)ק מתכונן לפרישה, בשעה טובה ומגלה כי כאשר הוא מעביר את המלון אל מייוויס, בתו, זה גם יגיע לידיו של החתן, ג'וני ולשם הוא עדיין לא מוכן שזה יגיע. יחסי האב והבן הללו נכנסים לפרק נוסף בחייהם והפעם, בשביל לרצות את דרק הבלתי ניתן לריצוי, ג'וני הופך למפלצת והאירועים גם משנים את דרק להפוך להיות בן אנוש. וגם את חבריו.
חייב לציין שצחקתי בקול כמה פעמים, בין אם מזה שהילדים צחקו ובין אם זה שסתם היה לי מצחיק. הסרט עובד. הלקחים נלמדים וכולם מסיימים את העסק מרוצים. גם בסרט, גם הילדים וגם ההורים. אין תלונות ונראה מה ירקח לנו הסנדלר בסרט הבא בתור, לא אם....כי מתי שיגיע.... |  3 Tage vor  0 Menschen mag |
|
| | anipo רחוק מלהיות יצירת מופת אבל אפשר לצפות בלי לסבול יותר מידי. השעה הראשונה מפתיעה לטובה והחלק האחרון צפוי מידי. זוג שעובר לגור בבית חדש ומפואר בעיירה קטנה ונידחת וחווה פריצה לביתם. התוצאות של המקרה והגילויים בעקבותיו הם מטלטלים. סרט קצר יחסית, שמתאים לסגור פינה פנויה של שעה וחצי בניחותא במהלך היום, ללא צורך להתרכז יותר מידי. ציון 6.5. | 3 Tage vor 0 Menschen mag |
|
| | anipo לבעלי נפש נוסטלגית ואוהבי מיוזיקלס באופן כללי. למען האמת לא מדובר בסרט גדול וגם בהשוואה למחזות זמר אחרים, לא בטוח שהוא עומד בשורה הראשונה עם הגדולים שבהם. מי שעושה את העבודה היא ברברה סטרייסנד בהופעה נדירה ובלתי נשכחת. שירים נהדרים שאהבנו ושנמשיך להאזין להם בחדווה.סיפורה של פאני ברייס, בחורה יהודייה מניו יורק בשנות ה-30 של המאה הקודמת. פאני היא בחורה ממוצעת מבחינת מראה. יש יפות ונאות ממנה, אבל באמתחתה תכונות ייחודיות ושובות לב. היא מצחיקה, קל לאהוב אותה ויש לה גם חוצפה חיובית שתעזור לה להגשים את חלומה הגדול והוא לשחק בברודווי ולהצליח שם. הצד הנאיבי באישיותה, בא לידי ביטוי כשהיא מכירה את ניק ארנסטיין. גבר שרמנטי ומחוספס, אך גם מהמר כפייתי. האהבה שלהם וחיי הנישואין עומדים במבחן לאחר הסתבכות קשה של ניק, למרות התמיכה הרבה שהיא מעניקה לו, כולל הכלכלית.מסוג הסרטים שכבר לא עושים כיום ואולי זו עוד סיבה לראות את הסרט. |  4 Tage vor 0 Menschen mag |
|
| 
פליני יוצר קולאז' ילדות, אשר כולל גם מעבר בין תקופות, בין טיפוסים מעניינים, בין אווירה וכמובן ברגע הפשיזם המלווה את הכל ברקע ובאמצע. ראיתי את הסרט בשלושה חלקים כי התעייפתי, לא בגלל שהוא לא היה טוב, אבל זה גם הרס לי קצת ואולי בעתיד אהיה מוכן לצפייה נוספת, אבל בכל הנוגע לחוויה האישית שלי ואחרי ניפוח ציפיות לא הגיוני שאבא שלי ניפח בשבילי את הצפייה בו, אין ספק שהייתי יכול רק להתאכזב.
אחרי שכל כך אהבתי את "יד האלוהים" של סורנטינו הנפלא, שבהחלט מרגיש ששאב המון השראה מהסרט הזה של פליני, אני מרגיש שפליני, אשר ככל הנראה היה פורץ דרך באותו הזמן, לא יכול לחדש לי יותר מדי ובעיקר נוכח ההתיישנות והשובע הרגעי, לא היו לו הרבה סיכויים להצליח בתור סרט קאלט עבורי, באיחור של שנים רבות. סרט תקופתי, של עידן מסוים, שאם לא ראיתם בגיל או בסטטוס מסוים, בהחלט תסתכלו עליו באופן שונה כעת. היום, כאשר אתם בסטטוס, בעידן ובתקופה אחרת.
הוא לא לינארי, הוא מציג בעיקר חוויות ופחות קו עלילתי. הוא נסמך על אומנות רבה מאוד, שאני באופן אישי מתקשה להתחבר לקו הזה והוא פשוט לה ירד לי בגרון בתור מאסטרפיס. רציתי מאוד לחבק ולאהוב אותו. ובהחלט נהניתי ממנו ואהבתי לא מעט חלקים ממנו, אבל לא את כולו בתור שלם, בתור סרט שבאמת הציפיות שלי ממנו היו גבוהות מדי. וזה אני...בכל אופן. אולי אתם, בעזרת שנמוך הציפיות שלי, תצליחו ליהנות קצת יותר... |  5 Tage vor 0 Menschen mag |
|
|
המסגרת ברורה וידועה לכל, הגיבור לא באמת מעניין ואינו עטוף בכוח על מיוחד, שאמור לייחד אותו, כפי שפעם היו מיוחדים גיבורי הקומיקס המארווליים או לפחות חלקם. שאנג צ'י בתור גיבור ובתור דמות ראשית ממש לא מעניינים וזה מה שכולנו עומדים לקבל במסגרת השלב הבא של יקום מארוול. הרבה גיבורים גנריים, משעממים וסתמיים, שנועדו לסתום חורים ולמלא את הסדקים שהותירו קודמיהם בתפקיד.
יש לו תסביך אב והוא גם הנציג של סין למארווליזיון, אז קצת כמו טצ'אלה ואפילו המקום שממנו הוא מגיע מזכיר בכמה אלמנטים את וואקנדה ועם זאת...זה קצת פחות זה. מודה שגם את פנתר שחור אהבתי פחות, כאשר הוא יצא לקולנוע ובצפייה שנייה ונדירה הצלחתי ללמוד להעריך אותו קצת יותר, אבל כאן אין הרבה שיניים ואין הרבה עניין. הוא כיפי, האפקטים נהדרים, הקרבות משובחים באמת ובאמת נעימים לעין, אבל ממרום גילי ההולך ומצטבר, מארוול לא מסוגלים כבר לגרום לי לרטוט כמו פעם ומעניין איך ספיידי-הבטוח-אובר-מוערך יגרום לי לחוש.
אין טעם להרחיב על העלילה או על הגיבורים. אקוופינה הפכה להיות סוג של ריאן ריינולדס באישה סינית והיא עושה את הקטע שלה בהצלחה מרובה בכל סרט שבו היא משתתפת, הסיני הגנרי שאין לי מושג מה שמו ומגלם את שאנג צ'י לא שווה אפילו שאבדוק איך קוראים לו ב-IMDB כי אני לא רואה אותו מתפתח למשהו מעבר לגיבור הגנרי הנחמד הזה וקצת כואב לי על במאים כמו דסטין דניאל קרטון (שהוא הכי רחוק מבמאי קרטוני, בסרט הכי קרטוני שיש), אשר ביים סרטים נפלאים בעבר, הולך והופך את עורו בשביל המפלצות של מארוול ואחריו קלואי ז'או, שגם רשמה כישלון עם (על פי מה שזכור וידוע לי ועוד לפני שראיתי את) "הנצחיים" שלה...
חמוד, כיפי, שווה צפייה ונשכח לחלוטין. 6.5 טבעות יהלמו אותו טוב יותר.. | Woche vor 0 Menschen mag |
|
|
כל אחד לוקח באופן אחר את הסביבה שבה הוא נמצא בשביל לקבל השראה ומי שבאמת מתקשה לבסס השראה מהלוקיישנים, בהם מצולם סרטה, היא הבמאית הצרפתייה עצמה, שליהקה קאסט טוב, אבל ללא שיניים וללא תוכן אמיתי בסרט, שלצפות בו דומה לחוויה של צפייה בפרח פורח (כי את דימוי הצבע מתייבש כבר לקחו לנו אנג'לינה ג'ולי ובראט פיט ב"ליד הים"), קשה לומר שהסרט הוא חוויה קולנועית כלשהי, מעבר לנופים, צילומים אמנותיים וארס פואטיקה בשנקל.
ההופעות של טים רות' והכוכבת הלוקסמבורגית - ויקי קריפס, שעדיין לא הבנתי מה הפך אותה לכזו להיט, הם סבירות. מיה וואסיקובסקה מעניקה הופעה פושרת למדי בעצמה וכל הסרט כולו, מעבר ליופי שהוא מציג, מתנהל בבינוניות לאורכן של כמעט שעתיים שמשאירות את הצופה משתומם, בעיקר, נוכח התוכן הנעדר שיש לסרט הזה להציע. הייתי מאשים את הבור ההשכלתי שיש לי בנוגע לסרטיו של ברגמן, אבל עם או בלי קשר, קשה לראות מה הייתה מטרת העל של יצירתו של הסרט, מעבר להפלת שמות ומיקומים, הקשורים לבמאי הדגול.
סרט שהוא לא לכל צופה ואולי לחובבי קולנוע של הבמאי השוודי וגם הם ימצאו את עצמם, בשלב מסוים, מגרדים בפדחת במבוכה עקב חוסר העניין והקצב האיטי והמתיש של הסרט.
5.5 שמתעגל לו ל-6 ולו רק לשם היופי החזותי שבו. אפשר לוותר לחלוטין. | 2 Wochen vor 0 Menschen mag |
|
| rainman סיפור מאוד מיוחד על מישהו שיש לו כוחות על והוא מסתיר אותם מכולם ביחד עם סיפור אפל ואז ביום אחד פתאום הוא צריך להשתמש בכוחות העל שלו ולחזור לעבר ולפתוח את כל הפצעים שלו, בעצם זה לא כזה מיוחד, בעצם זה בערך כל סרט/סדרה של מארוול.
אבל לשם שינוי יש שם קצת אומניות לחימה, קצת דרקונים ודמות משנית שמאוד תורמת לעלילה אז זה קצת מעבר לסרט מארוולי או די סי רגיל, אז הוא שווה צפייה, אבל אל תצפו למשהו מיוחד שלא ראינו עד עכשיו.
7/10 | 2 Wochen vor 1 Menschen mag |
|
| rainman סרט עם המון ביקורת כלפיי התרבות של היום, כמה ביקורת? כמו כוכב שביט בגודל 9 קילומטר או משהו בסגנון - בקיצור הרבה...כמעט כולם חוטפים שם ובגדול והאמת שדי בצדק, כי אמנם כרגע זה נראה שמה שקיים בסרט קצת מוקצן אבל מצד שני...הוא לא כזה מוקצן במיוחד עם לוקחים את הפוליטיקאים של היום (משני צידי המתרס ובכל המדינות) ואת הסלבריטאים של היום.
להבדיל מסרטים אחרים שהביקורת שם נוקבת וברורה אבל הם לא תמיד מצליחים לעניין, זה סרט שכן מצליח לעניין לכל אורכו וביחד עם זה שיש קאסט רחב ואיכותי, אין שום סיבה לא לצפות בסרט.
7/10. | 2 Wochen vor 0 Menschen mag |
|
| | anipo חזק! מי שסובל מקיבה רגישה אז הסרט לא בשבילו. לא מעט סצינות קשות והציר המרכזי בסיפור הוא פרברטי לחלוטין. מקצועית, עומד באתגר הכי חשוב שזה לעניין ולרתק את הצופה למסך מהרגע הראשון ועד האחרון.כשמדובר בסרט מאוד ארוך, מדובר במשימה עוד יותר קשה. עלילה שמתחלקת ל 4 אפיזודות לא לפי ציר הזמן הכרונולוגי, כאשר תוך כדי צפייה הדברים מתחברים ומבינים את ההקשר.הקונספט הזה הוא לא חדש והיתרון בו אפקט ההפתעה, שקיים פחות כאשר נעים לינארית לפי סדר ההתרחשויות. המסר הוא חד ושם את אנשי הדת על המוקד. פרשנות מעוותת של כתבי הקודש יכולה להוביל למעשים מזעזעים.אנשים שנושאים את שם האל לשווא בעודם מבצעים חטאים נוראיים. זאת השורה התחתונה. | 2 Wochen vor 0 Menschen mag |
|
| rainman אחד הטובים של נטפליקס שבסך הכל לקחו מתכון די מנצח של ברזיל, עוני והחיים הקשים שם ויצרו תבשיל מדהים שיורד בגרון בצורה לא פשוטה.
מצד אחד זה סרט מעניין מאוד שאי אפשר להפסיק לצפות בו לשנייה ומצד שני הוא קשה וזה סרט שאי אפשר לשכוח אותו אחרי שרואים אותו, בכל מקרה זה סרט מאוד מומלץ.
8/10 | 2 Wochen vor 0 Menschen mag |
|
|
מרגיש ביותר מדי רגעים שהסרט הזה רוצה קצת יותר מעצמו, מלהיות סוג של אינדי בהילוך נמוך ושאיפות נמוכות, אבל שם הוא נגמר למעשה. סרט טוב, אפילו נהדר, אבל חסר בו משהו בשביל להיות מיוחד, יוצא דופן וכזה שיגרום לכם להזיל דמעה.
נעמי ווטס מגלמת את תפקידה של סאם בלום, שהפכה להיות נכה אחרי חופשה משפחתית בתאילנד, אבל הסיפור שלה ושל ציפור המחמד שהיא עומדת לקבל לביתה הוא בכלל הסיפור של בנה ושל ציפור המחמד שלו. זה סיפור על קשיים אישיים ומשפחתיים, יש בו לא מעט דמויות מעניינות, אבל משהו שם נתקע ברמה הזו...ברמה הטובה והטובה מאוד, אבל לא מהרמה הנעלה והמשובחת, שסרטי דרמה, הנסמכים על סיפור אישי של נכות, מצליחים בדרך כלל לאסוף מהצופים.
ג'קי וויבר מתגברת את ווטס הנפלאה, כתמיד ואת הציפור, הקרויה בשם פנגווין, מגלמות לא פחות מעשר ציפורי עקעק, שאלוהים יודע איך גרמו לאחת מהם לבצע את מה שהיא מבצעת בסרט וכמה טייקים, סצנות וזמן לקח לב לבמאי גלנדין איווין לצלם את העניין הזה.
אם יש לכם הזדמנות לראות, אל תפספסו...הוא נהדר. רק באמת שחובה לצפות ממנו לבצע קצת יותר טוב, כי בתכלס מגיע לסיפור הזה... | 3 Wochen vor 0 Menschen mag |
|
| rainman מותחן מעניין מאוד בכיכובה של שרה פולסן, נערה מתבגרת חולנית מאוד מגלה שהיא לא באמת חולנית וזאת שגורמת לה לחשוב כך היא בעצם זאת שאמורה לשמור עליה הכי הרבה - אמא שלה.
הסרט מעניין ומותח ולמרות כמה פאשלות תסריטאיות פה ושם הוא מצליח לרתק לכל אורכו ובהחלט שווה צפייה.
זה מבוסס על התופעה "תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח" שבה אדם גורם לאדם אחר קרוב אליו להיות חולה על מנת לקבל אהדה וסימפטיה.
בקיצור, אחלה סרט ושווה צפייה.
7/10 | 3 Wochen vor 0 Menschen mag |
|
| rainman סרט דוקומנרטי נחמד מאוד, קצר וענייני שמצליח לקחת את שחקני הנבחרת ולהציג אותם גם כבני אדם וגם להראות את הדרך שהם עשו.
שווה צפייה, במיוחד לאוהדי נבחרת איטליה.
| 3 Wochen vor 0 Menschen mag |
|
| rainman באמת שלא ציפיתי להרבה, קשה להתעלות על הציפיות של אחת היצירות הגדולות בקולנוע.
יש פתגם שאומר: עדיף לשתוק ולהחשב כטיפש - מאשר לדבר ולהוכיח את זה.
אולי במקרה של לנה וואשובסקי היה עדיף לשתוק ולהיחשב כטיפשה או לא יצירתית.
הייתי יכול להגיד שהסרט לא טוב בגלל הציפיות אליו, אבל הוא פשוט לא טוב, הוא ארוך מידי, הוא לא מיוחד, הטקסטים חלשים מאוד וגורמים לשחקנים להיראות רע למרות שאנחנו יודעים שהם טובים ובכלליות ובצורה אובייקטיבית הוא לא שווה יותר מ-6 וגם זה בזכות ההתחלה הסבירה שלו.
חבל שבהוליווד לא לומדים שקודם יש רעיון ואז עושים סרט ולא הפוך, כי זה מה שקורה שעושים את ההפוך.
הייתי אומר שאל תראו את הסרט אבל לכולם ברור שאת הבינוניות הזאת כולנו נראה.
6/10 | 3 Wochen vor 1 Menschen mag |
|
|  | 4 Wochen vor 0 Menschen mag |
|
|
אבל המבקרים אהבו ולא סתם. בהחלט מדובר באחד מהסרטים המרשימים שנעשו בשנה החולפת והיו לא מעט כאלו. הסרט הזה בהחלט נכנס לרשימה עם ביצוע פשוט מרשים ל-MeToo הקדום ביותר שאפשר היה למצוא והכל גם על בסיס סיפור אמיתי. מה יכול להיות לא טוב? רגע, שכחתי להוסיף שאפלק, דיימון, אדם דרייבר וג'ודי קומר יושבים תחת המטרייה של רידלי סקוט. וכן, אפלק ודיימון גם כתבו את התסריט וזה לא קרה בערך מאז שהם כתבו תסריט זוכה אוסקר "בסיפורו של וויל האנטינג" והתוצאה...מרשימה ביותר.
סיפור המסגרת ועיקר העלילה מספר על שני אבירים, אשר להם אדון אחד, שמעדיף אחד מהם על השני והמועדף מואשם על ידי עמיתו (אם אפשר לקרוא לאביר נוסף קולגה) באונס אשתו. הם יוצאים לדו קרב על כבוד האישה (בטח, נחרתי בבוז) כבר עם תחילת הסרט ואז סקוט מעביר את הצופים לשלב הגרסאות, מבלי לומר ולהוכיח מי בעיניו הוא הצודק (כלומר, הוא רומז על כך, אבל אם תשאלו אותו...הוא כנראה יבקש מכם להחליט לבד). ישנה הטיית בכל הנוגע לאמת של הסרט מצידו של הבמאי, אבל הוא עוטף את הכל בבקשה אל הצופים להבין שהם אלו שצריכים להיות אלו שמתפתחים עם הסרט ולא הדמויות, אשר נטועות במקומן וכבולות לתכתיבי מציאות עקומה ומיושנת.
כל אביר מקבל שלושת רבעי שעה בכדי לספר את סיפורו, דרך ראות עיניו ולבסוף הגרסה הנשית, אשר כבר מתערבבת עם ההווה ומעבירה אותנו, הצופים, כצפוי, אל שדה הקרב. סקוט לא מצליח לייצר דרך לגרום לצופים להאמין במשהו אחר מעבר לאמת אבסולוטית אחת, אבל הוא מציג את מעמד האישה, הנחות כל כך, בעיניי סביבה גברית פטריארכלית ורעילה, שמתעניינת אך ורק בכבוד הגבר והאישה...מושא המריבה בלבד, אבל שקופה במקרה הטוב וסובלת במקרה הרע מאוד.
דרך מאלפת להציג את מה שידעתם כבר מזמן בעידן מודרני, שמנסה לתקן את עוולות העבר, אבל אין כמו שעתיים וחצי, שעשתה להם טוב העובדה שחילקתי את הצפייה בדיוק על פי חלוקת הסיפורים, שמורידים מספר פטישים של בדיקת מציאות עכשוויות אל מול המחדל שהיה פעם. בימוי נפלא, מחושב וארוג היטב. תצוגות משחק נפלאות ועל אף הבלונד המוזר של אפלק, השיער הארוך מדי והמאוס, כרגיל של אדם דרייבר והמולט!!! של מאט דיימון, אי אפשר שלא להתרשם מצמד השחקנים שהולכים ראש בראש בסרט וגם בתצוגת המשחק וכן, משתווה להם גם קומר הנפלאה, שעבורי בתור צופה סרטים בעיקר ופחות בסדרות, היא תגלית פנטסטית לשנה האחרונה (הייתה ב"לשחרר את גיא" הנהדר).
הספקתי לשכוח את "בית גוצ'י" כבר והסרט הזה, בניגוד אל ההוא, ממש לא מש ולא זז מהראש כבר הרבה אחרי שצפיתי בו. מרתק לראות אם הנפילה באקרנים תקבל ציפוי זהוב בקרוב...לא לפספס. | Monat vor 0 Menschen mag |
|
| | anipo לא מתעלה לרמות הגבוהות ובמבט על אפשר לומר עליו שהוא "בסדר". החלק המלחמתי הוא מישני למשחק הפוליטי הציני שמשוחק בידי פוליטיקאים, דיפלומטים וסתם שכירי חרב. השנה היא 1961 בקונגו שנמצאת אחרי הפיכה צבאית. במקום בו נמצאים מכרות נחושת אשר כל העולם רוצה לשים את ידיו עליהם, מתרחשת מלחמה בה מעורבות המעצמות והרודן המקומי שתפס את השילטון בכח, כשהוא מגובה בשכירי חרב זרים. האו"ם שולח לשם כח שלום שכולל חיילים איריים חסרי ניסיון. בראשם עומד מפקדם האמיץ ובעל התושייה. אחרי שהשליט המקומי רואה בהם איום, הוא תוקף אותם ומטיל עליהם מצור. הכח נלחם על חייו תוך שהוא פונה לאו"ם לקבלת עזרה, אך זו ממאנת להגיע. תוך כדי אנו נחשפים לשחקנים שקובעים את המהלכים ואילו אינטרסים מניעים כל אחד מהם.בסופו של דבר הדילמה היא האם למות במלחמה שלא קשורה אלייך או להיכנע ולהרוויח את חייך. או שבעצם בכלל אין כאן דילמה. מיקרוקוסמוס לעולם האכזר והצבוע בו אנו חיים.זה מה שלוקחים מהסרט. אפשר לראות ואפשר גם לא. | Monat vor 0 Menschen mag |
|
|
ילדה נורמטיבית, משפחה נורמטיבית ובלי שום כיוון להפוך להיות הקורבן הבא. בערב לילה אחד יארה גמבריזו הלכה ולא שבה עוד לבית משפחתה. אחרי גישוש בתחנת המשטרה החלה הדרמה הגדולה וכן, עשו בנושאים מסוג זה מטעמים קולנועיים וטלוויזיוניים. כאן זה ממש לא המקרה, אבל בהחלט מדובר בסרט שמאיר עם זרקור גדול על השיטות, שאיתן ניסו לאתר את האשם. זוהי דרמה, שהחוזק שלה הוא במספר דמויות, גם אם לעיתים היא מרגישה מעט הולמרקית במידה מסוימת וכמובן בניחוח איטלקי.
דרמה שלא תוציא אתכם מגדרכם וכזו שאפילו לא מותחת את עצמה יותר מדי ולא נמרחת, מסתפקת בשעה וחצי וסוגרת עניין. פרולוג, עלילה ואפילוג, בכל אחד מהם אין יותר מדי זמן למשחקים ולבזבוזי זמן; הכל באווירת "לעסק, לעסק" וכך מרגיש הסרט במרבית שלביו, על אף רוחב היריעה האמיתית שעל פניה נמתחת העלילה במציאות, הסרט לא מתעכב יותר מדי בשביל לדוש בפרטים ולהפוך אותם מבפנים החוצה. הוא מציג גיבורה ראשית - החוקרת המובילה, אשר עברה דרך חתחתים בשביל לנסות ולהביא בדלי מידע, להתרת קשר המסתורין והיא נמצאת במרכז, משפחתה של יארה ויארה עצמה נדחקים איכשהו לשוליים.
לפני ארבע שנים יצא הסרט הדוקומנטרי "רצח באיטליה" ולקח את סיפורה של עיירה קטנה - ברמברטה, אשר די בדומה לסיפורה של עיירת החוף הקטנה של "ברודצ'רץ'" התעוררה ביום בהיר אחד לסערה, שגם הציתה את המדינה, בניסיון לפענח את המקרה האיום והנורא. הסרט הנוכחי מנסה לשים על מזלג קצת מכל מקום בשביל להאיר אור על כל מה שנוגע לחלקים הטכניים של הסיפור. סיפורה של יארה נמצא בפרולוג והאפילוג, סיפורה של החקירה, הדרכים להגיע לאמת וכמובן תסכוליה והקשיים הביורוקרטיים אותה חווה החוקרת הראשית, הם לב ליבו של הסרט ומצליחים להשאיר אותו מעניין.
| Monat vor 0 Menschen mag |
|
|
הוא מכיר את העבודה, הוא יודע לביים אקשן...בכל הנוגע לעלילה - פחות. אין פה באמת עלילה והאמת, הפעם זה גם לא מעניין וקשה לשרוף את ביי על כך, הוא באמת באמת מפצה בערימות של אקשן איכותי והרבה זמן לא ראיתי איכות של ביי במחלקת האקשן, כי זה היה קבור תחת ערימות של חלקי מתכת ועלילה בזויה. אז הפעם העלילה יותר גנרית, החורים נפערו קצת פחות ועדיין...מרהיב.
הילוכים איטיים מרשימים, כניסה לפרטי הפרטים, ברמה של התהפכות המכוניות, באופן הרבה יותר מרשים מכל מכונית ומכונית של סדרת סרטי "מהיר ועצבני" וגם המון אלימות גראפית מפתיעה, יחסית, בכל מה שנוגע לסרטים של מייקל ביי. כל אלו ועוד נמצאים בסרט שאף אחד לא מרשים באופן אישי, בתור שחקן קולנוע, אבל בהחלט מרשימים כחלק מאנסמבל של ניצבים עם קצת שורות. מעל כולם, באופן רגיל יחסית ותואם לרמת הסרט - ריאן ריינולדס, אשר העניק לנו הופעת ריינולדס נוספת.
הוא הולך ומגלה שהוא הופך לסוג של ג'ים קארי, בלי השאיפות להיות יותר מבדרן ומה שעבד בתור גאגים נפלאים בערימות של סרטים, מתחיל להיות טחון דק דק. אישית, אני מת עליו וגם מת שיתקדם, כי הוא מגביל את עצמו ואולי יש בו משהו מעבר להומור מופלא. אולי הוא יכול לעשות מתי שהוא את הקפיצה.
לצד הריינולדס - מלאני לורן המופלאה והיפיפיה בתפקיד עייף, בן הארדי (שלצערו, אין שום קשר לטום הארדי האגדי ומעבר לכך הוא מוכר בעיקר בתור רוג'ר טיילור של "רפסודיה...") בתפקיד מגניב למדי, קורי הוקינס (ד"ר דרה של "קומפטון") ומנואל גרסיה-רולפו הזניח למדי ובתפקיד של שני אחים בעלי משמעות עלילתית חשובה בסרט: ליאור רז, בתור הארכי-נבל הלא משכנע במיוחד ומולו פיימן מעאדי הנפלא, שמאז "פרידה" הספיק לכבוש גם לא מעט יעדים הוליוודיים. והוא איראני. כלומר, ניו יורקי ממוצא איראני. זה גם משהו, לא?
אז מעבר לשמות מרשימים למדי, בחלקם ולאקשן מרהיב ביופיו...אין הרבה על מה לספר והעלילה הזו, שאין מה לספר עליה הרבה, לא באמת מתקיימת מעבר להדי הפיצוצים והאיברים הנכרתים. למזלו ולמיומנויותו של ביי, הוא לא טרח להשקיע בטקסט, עלילה או כל דבר אשר עשוי לרמז לקהל הצופים שמדובר בסרט קולנוע אמיתי.
נטפליקס אמרו: יש מכות! בואו לראות....
מטופש, דבילי ויפיפה...כמו בלונדינית קלאסית. | Monat vor 0 Menschen mag |
|
| rainman סרט אימה קומי לא רע בכלל, בדרך כלל השילוב של הקומדיה והאימה יוצרים סרטים בינוניים מינוס ומטה, הסרט הזה מצליח לעניין, להפחיד קצת ובעיקר להיות מהנה.
7/10 | Monat vor 0 Menschen mag |
|
| |
| |
