Nun AnsehenJetzt Im KinoBald Im KinoKinoAktuelle AnhängerNachrichtenSuchen MovieBeiträge
Kino
Kino
Instant Uhr
Nachrichten
Anhänger
Fernsehen
Gemeinschaft
Meine
Mehr
Anmelden
Durchsuchen BewertungenErgebnisse 1 - 20 Aus 1,000
zuletzt hinzugefügt
Schlüsselwörter
Ranking
veröffentlicht:
  bis  
Denmark (2019)
כל הזמן הסרט הזה עבר לידי, עד שבסופו של דבר החלטתי לעשות את המעשה ולצפות בו. מרגיש בלא מעט שלבים כמו איזו גרסה קומית ל"אני, דניאל בלייק" והוא באמת עולה על פסים שכאלה בשליש הראשון שלו, לאחר מכן הוא עובר לקו עלילתי די מקורי ומעניין, שהולך ומתמוסס לו אל תוך הבנאלי הדרמטי-קומי-רומנטי.

בסך הכל מדובר בסיפור על בן אדם שהגיע לתחתית של הבור של הביוב ומחפש את הדרך הכי סבירה לצאת ממנה. הוא שומע בטלוויזיה שיש בית כלא בדנמרק, שם האסירים חיים כמו אזרחים ממוצעים והכל על חשבון הברון וגומר אומר, בכדי להגיע דנמרקה ולשדוד את הבנק המקומי.

עד שם הכל בסדר גמור והסרט נע ונד בין מחוזות הייאוש, המרמור והתסכול לבין מחוזות הגיחוך העגמומי ובהגיעו לאמצע, פחות או יותר, הסרט מחליט לבחור כיוון כל כך לא נכון, אל מול ההתחלה המבטיחה שלו ומסיים בקול ענות סתמית ודי חלושה.

רייף ספול, שעדיין נכון לעכשיו תמיד יהיה הבן של...בתפקיד לא רע, אבל גם לא טוב מדי. באמת שהסרט הזה לא מושך אחריו יותר מדי תיאורים ותארים חוץ מ"נחמד" או "חביב" וזה אחד הדברים הכי גרועים, בעבור סרט אשר מתיימר להיות משהו קצת יותר מ-נחמד.

אז הוא נחמד ואפשר להעביר איתו שעה ועשרים בסבבה ואפילו נופים יפים יש, חוץ מזה...לא יותר מדי.
  6 Stunden vor
Jexi (2019)
"קומדיה פרועה מאת היוצרים של "האנגובר 3" הוא כמובן גניבת דעת וכותרת שמנסה לצוד את העין שלנו בתור צופים, כאשר היינו עוברים ליד הפוסטר בבית הקולנוע, אבל מכיוון שאין כאלו פעילים עכשיו, נסתפק בצפייה ב-VOD. קומדיה חמודה וקצת מופרעת, בנוגע לאדם (דווין) שמגלה שהוא הפך לקצת יותר מדי משועבד לסלולרי שלו ואם צריך לדייק - לסלולרית שלו.

זה מרגיש כמו עלילת הסרט "היא" שיצאה משליטה ועברה לסמים ממריצים קשים מאוד. רוז ביירן היא הסקרלט ג'והנסון של הסרט ואילו דווין הוא החואקין פיניקס והוא יופי של גיק דפוק, שאין לו שום דבר מלבד הפלאפון שלו. הוא חוזר לבית ריק, לנטפליקס ולהזמנת אוכל באינטרנט עד ש....הוא מחליף מכשיר סלולרי ומגלה כי הפעם אי קריאת התנאים יחזור לנשוך אותו בתחת...חזק.

כמובן שכל תכליתו של הסרט היא לנסות ולהגביר את המודעות להתמכרות לטלפונים וכמה מידע אצור במכשיר הקטן הזה וכיצד הוא יכול לסובב לנו את החיים בקלות רבה ובלי להתכוון לכלום. אבל את המסר הזה כבר הבנתם רק מקריאת התקציר. התוצאה שמתקבלת היא סרט חמוד ומצחיק למדי, שלמרות שהוא מאוד רוצה להיות מופרע, הוא צועד במחוזות קומיים די מוכרים וכאלו שראיתם לפני כן.

אין כאן חדשנות מעבר לרעיון המאוד נחמד לייצר קומדיה בניחוח של "היא". הכוכבים בסרט מצחיקים ועושים עבודה נהדרת וכמובן וונדה סייקס בתפקיד קטן-גדול, שגונב את ההצגה. אדם דווין חמוד ורוז ביירן מפתיעה בענק בתור הקול של הטלפון. אחלה סרט להעביר איתו את הזמן ומסר חמוד. מעבר לכך...אין יותר מדי.
  2 Tage vor
The White Crow (2018)
הבשורה המרכזית מהסרט הזה היא שרייף פיינס ממשיך לביים. הפעם השלישית שלו בסך הכל ונראה שהכוונות עדיין לא מאופסות במאה אחוז. פיינס מספר סיפור שאמור להיות די מרתק על הנייר, בצורה די דלילה, דלוחה ומשמימה ובעיקר חסרת קוהרנטיות ויציבות. מצאתי את עצמי יותר מפעם אחת מתכווץ לכדי כדור שינה קטן (ככל שאני יכול להיות) נוכח העלילה והביצוע הבינוניים. הסיפור לכשעצמו מעניין מאוד, אבל הביצוע לא תפס ולא מצליח להחזיק, בטח לא שעתיים.

דמותו של נורייב לא מעוררת הזדהות ולו לשנייה ומשהו בסיפור חורק מאוד חזק עד לחצי שעה האחרונה. סיפור הרקע דווקא מעניין, אבל מובא בפלאשבקים, הסיפור עצמו נמתח ונמרח על יריעה של שעה וחצי שלא קורה בהן יותר מדי ובסופו של דבר הסרט מצליח להישען על רסיסי דרמה בהילוך גבוה למדי, על מנת שלא להפוך את הסיפור לבנאלי יתר על המידה.

פיינס דווקא מגלם היטב את מורהו של נורייב ואפילו הרוסית שלו נשמעת סבירה למדי, מרבית הסרט מזגזג בין שחקנים רוסיים לבין כאלו שהובאו לגלם כאלה והנושא של האמינות, בכל הנוגע למבטא והמחוות לוקה בחסר. סיפורו של אחד מרקדני הבלט המובילים ברוסיה אי פעם וכיצד הוא מצא את עצמו נע ונד בין הופעות, לבין תרבויות שאינן סובייטיות והפיתוי הגדול מכולם - לצאת מהמסגרת הנוקשה, כאשר הכל עטוף בסיפור מסגרת של ילד שנולד ברכבת וגדל בכפר קטן.

בוודאי לא עניין לשעתיים של סרט ובהחלט מדובר בסרט בעל נושא מעניין, שהריקודים בו תופסים חלק ניכר, שבעיקר יפנה לחובבי הריקוד והבלט וייתכן כי קהל נייטרלי יתקשה להתחבר אליהם, על אף הקלות, האלגנטיות והמלכותיות שמפגינים חברי הקאסט, שחלקם כמובן רקדני בלט מקצועיים.

בהחלט לא סרט שהיה חובה לרוץ לראותו בקולנוע בזמנו וגם לא נותן יותר מדי ערך מוסף לסיפורו של נורייב, מעבר לחובה לספר אותו, כאשר ברקע המלחמה הקרה, שניכר כי היא מכתיבה את הקצב העלילתי ואפילו מזיזה מעט את הגיבור הראשי ממסלולו בסרט עצמו.
  2 Tage vor
Der Patient Englisch (1996)
סרט רחוק מאוד מלהיות האגדה שהוא, הרעיון ממש טוב וגם השחקנים מעולים, אבל שעתיים ו-40 לסרט הזה זה באמת מוגזם ויוצר יותר מידי סצינות ארוכות שאפשר לוותר עליהן.

סרט נחמד אבל בהחלט לא מצדיק את ההייפ המטורף שהיה סביבו.
  3 Tage vor
The Art Of Self-Defense (2019)
אי אפשר להימנע מהמחשבה שמדובר בסרט חריג, אולי אפילו טיפה ביזארי. שילוב של כמה ז'אנרים. אפשר למצוא כאן מכל דבר: דרמה, מתח, קומדיה. החלק הראשון איטי אבל החלק השני מקבל תפנית והוא דינמי יותר. קייסי הוא גבר בן 36, מנהל חשבונות רווק עדין וחסר ביטחון עצמי.אחרי שהוא מותקף ומוכה, הוא פונה לסדנה לקארטה על מנת ללמוד להגן על עצמו. שם הוא פוגש את המדריך הכריזמטי סנסיי. מעבר להתמחותו באמנות הליחמה, סנסיי הוא גם מנטור ומדריך לחיים, וגם בעל תפיסת עולם מאוד מגובשת לגבי מושג הגבריות. ההשפעה של סנסיי על קייסי היא גדולה, וגורמת לקייסי לפתח עמוד שידרה אבל גם להיות אלים בעצמו. עם הזמן, קייסי מגלה שסנסיי הוא לא בדיוק מי שהוא נראה, אלא מסתיר סודות אפלים. לקראת הסוף יש טוויסט שנותן זווית נוספת על כל הסיפור.בגלל הצילום, קשה להאמין שמדובר על סרט מ 2019. נראה יותר כמו סרט משנות ה-90 או אפילו ה-80. אולי יש כאן קריצה לסרט "קארטה קיד"? ייתכן. מי שלא יבוא עם ציפיות מוגזמות יוכל להנות.
  5 Tage vor
The Occupant (2020)
סרט מעניין מאוד שלוקח לקיצוניות את האובססיה של אדם אחד שמצליח לקחת נפילה בחייו ולהפוך אותה למשבר עמוק ומוקצן פי 100. משחק טוב של השחקנים ועלילה מעניינת ומותחת.

7/10
  6 Tage vor
Mirage (2018)
סרט לא רע בכלל, עוד פנינה ספרדית ועוד בנטפליקס ועוד עם הפרופסור ממשחקי הכס.
סרטים של משחקים בזמן (חזרה בזמן) לא תמיד קלים לצפייה אבל יחסית הסרט הזה זורם, המשחק לא רע והסרט מעניין ולא מטרחן כלא מעט סרטים אחרים, בהחלט שווה צפייה.
  6 Tage vor
Rambo: Last Stand (2019)
מי שלא אוהב את הסרט הזה יש לו טעם רע בסרטים, נקודה.
אני לא רואה אף סרט בשנים האחרונות או אפילו היותר מאוחרות ברמה של אקשן מטורף שכזה.
סטאלון כהרגלו מסור כמו שתמיד למה שהוא עושה
והתוצאה היא סרט אקשן פשוט מושלם
עם כל הכבוד לליאם ניסן, או לכל כוכב אקשן אחר ביבשת
ככל הנראה עד שסטאלונה לא פורש, הוא יהיה מספר 1
כפי שאמרתי קסעי אקשן ברמה מטורפת, עלילה קלילה ואמינה.
סרט באמת טוב
לא להתייחס לאנשים שלא מבינים מה זה סרט טוב
ובשבילם סרט טוב זה רק סרטים של טרנטינו.
סרט צריך להיות מהנה, והסרט הזה מהנה בטירוף לא פחות מאף סרט של טרנטינו
בנוסף כמו שאמרו פה
הסיום של הסרט באמת נותן אמירה אומנותית שלדעתי לא נראתה מעולם בסרט אקשן.
אז גם איכות יש פה...
  7 Tage vor
High Life (2018)
מאז "רק אלוהים סולח" לא זוכר שנתקלתי בסרט עם כל כך הרבה יומרות וחשיבות עצמית, אבל לפחות בסרט של ניקולס וינדינג רפן זה היה נדמה כי הוא השקיע מחשבה במסר שמעבר, שאולי מישהו יצליח להבין אותו. כאן? אל אלוהים...מה דני רצתה מאיתנו? למה לדחוף את פטינסון ואת בינוש אל תוך הקלחת הזו? הבמאית הצרפתית המוזרה, שככל הנראה אני לא אמשך לפרויקט נוסף שלה בקרוב, השתמשה בשירותיהם של שחקני העל הללו וגם בשירותיהם של אנדרה בנג'מין (אנדה 3000 מ-outkast) ומיה גות' הצעירה והמבטיחה בשביל למרוח יצירה קולנועית פומפוזית ויומרנית ששוב מוכיחה לי, באופן אישי, שסרטי חלל ומסרים עמומים המתחבאים מאחוריהם פשוט לא עושים לי את זה, באופן אישי ויסלחו לי כל אלו שניסו ולא הצליחו, בסוף הלכתי על הבנאליים, המובנים והקוהרנטיים.

משהו על אסיר בחלל, שמגדל את בתו כנגד כל הסיכויים ומסע בזמן אחורה, קדימה ולאמצע, על מנת לומר משהו לצופים. על בדידות, על מהלכים מעוותים בגיל צעיר אל מול התשלום בהמשך הדרך, קחו את זה לאן שתרצו, רק תייצרו איזו אמירה מהסרט הזה של קלייר דני, שממש היה חשוב לה שתראו חלל, את רוברט פטינסון מתענה ואת עצמכם מחכים שהדרעק הזה ייגמר. זה נראה טוב, מצולם טוב ויש שם שחקנים טובים, שלא מצליחים לסחוב את הסרט הזה, בלי פיתוח עלילתי, בלי פיתוח לדמויות ובלי יותר מדי אמירה ברורה. אם לעשות את זה מרומז, כדאי שתעשי את זה טוב וברור.

הסרט, איך לא? כלל סצנות אלימות מכוונות, סצנות מיניות גראפיות ומוגזמות, כדי שאם לא תזכרו כלום מהעלילה, תוכלו לקחת איתכם משהו "מזעזע" ממנו, אבל באמת שאין כאן שום דבר שהיה צריך לגרום לכך שהמבקרים יתעלפו ממנו, כפי שהיה צפוי, לפחות מעבר לים. פה בארץ לא ראיתי שמישהו אמר משהו טוב מבלי לטנף על הסרט הזה על הדרך, בצורה מרומזת. סרט פסטיבלים קלאסי, שעושה מעצמו הרבה יותר ממה שהוא באמת.


הלאה לאתגר הפסטיבלים הבא...
  Woche vor
Belleville Cop (2018)
איזה סרט מחורבן. לא מאמין שבזבזתי עליו את זמני ואת כל האשמה אני תולה בעומאר סיי. הצרפתי החייכן, עם החיוך המקסים והצחוק הכובש היה אמור לסמן וי נוסף על סרט בינוני בכיכובו, מאז שהיה דריס מ"מחוברים לחיים". אז סיי בהחלט עושה את עבודתו נאמנה, אבל התסריט המחורבן של ראשיד בושארב ועבודת הבימוי הדלה שלו הם פשוט מחפירות וגורמות לסרט הבאדיז הזה להיראות רע יותר ממה שהוא חשב שהוא יכול להיות.

"שעת שיא", "השוטר מבוורלי הילס", "בחורים רעים" ו"נשק קטלני" הם רק חלק מהאילנות הגבוהים בהם נתלה הבמאי האלג'יראי, אבל מה שיש לו לעבוד איתו הם השחקן הצרפתי הענק ולואיז גוזמן העגול, שימיו היפים כבר נמצאים הרחק והרבה מאחוריו.

סרט שרוצה להיות קומדיית חברים-שוטרים בלשים חייב שתהיה כימיה משובחת בין שני השחקנים הראשיים, בדיחות פנימיות וחיצוניות שעובדות והיגיון פנימי מינימאלי. אף אחד מאלו לא קיים בסרט שלפחות היה צריך, במינימום להצחיק, אבל גם את זה הוא לא מצליח לעשות וחוץ מכמה חיוכים שמושגים בזכות הפנומן הצרפתי, אי אפשר לציין שום דבר חיובי בסרט הזה.

למחוק מהזיכרון ולעבור הלאה.
  Woche vor
Les Invisibles (2018)
סרט מקסים נוסף, אשר מגיע מצרפת ומתאר בראליסטיות ובלא מעט הומור מקבץ סיפורים של נשים, אשר לא שפר עליהן מזלן והן נאלצות לנדוד מבית מחסה יומי לבית מחסה לילי, ללקט דמי נסיעה, להתקלח במוסד ולקבל הקצבת סבון. עובדות סוציאליות, אשר אחראיות על מעון היום, לוקחות על עצמן משימה שיוצאת מגדר הרגיל עבורן ומנסות לא רק לשקם את הנשים, אשר מחפשות עבודה ולא מוצאות, אלא גם דואגות להן לבית חם ומסגרת, שתאפשר להן להגיע מוכנות לתהליך מציאת העבודה.

מצאתי את עצמי צוחק בקול רם מלא מעט סיטואציות ויש לכך סיבה מרכזית אחת - הצרפתיות של הסרט. ההומור הצרפתי יודע תמיד לדלג באלגנטיות מעבר לסיטואציות קשות ותמיד איכשהו זה עובד. החן, השפה והטקסט השנון והמושחז תמיד יוציא נחרת אושר ואף קצת יותר מכך. הנשים הן כל כך אמיתיות, עד שלא היה לי ברור אם הן שחקניות מקצועיות או טיפוסים שנאספו באקראי ופשוט מגלמות את עצמן ומספרות את סיפורן, כחלק מתסריט כתוב מראש.

קצת לפני או שאפילו במקביל לסרט הזה, יצא סרטם של צמד הבמאים - נקש וטולדנו שהביאו לעולם את "מחוברים לחיים" - שם הסרט היה "יוצאים מן הכלל" והוא סיפר את סיפורם המאוד אמיתי, עד להכעיס, של ילדים בעלי מוגבלויות קשות, שהממסד בוחר להותיר אותם מאחור, זו הייתה מנת ראליזם גדושה ומהולה בהומור ואין ספק, שהסרט הנוכחי מרגיש כמו המקבילה הנשית של סרטם של צמד הבמאי המוצלח ואולי עצם העובדה שראיתי את האחד לפני השני, גרמה לי להעריך את ההוא קצת יותר או להתרגש ממנו קצת יותר, אבל אין הדבר מוריד מאומה מההנאה שלי מהסרט הזה.

קו העלילה הרגיש קצת מבולגן ומבורדק, לעתים. הייתה חוסר קוהרנטיות או שפשוט חוסר עניין בשלבים מסוימים ועם זאת, הראליזם והנושא המרכזי הם אלו שבנו את העלילה והעניין שבה ותוסיפו לכך את התיבול ההומוריסטי וקיבלתם שילוב מנצח, לסרט שלא כדאי לפספס.
  2 Wochen vor
Trolls World Tour (2020)
מצד אחד, מדובר בסרט לא רע בכלל, הוא מתחיל קצת צולע ומשתפר מדקה לדקה, הרעיון מקורי ויפה, כמובן יש המון מסרים בסרט, המוזיקה מצוינת ויש שלל מדובבים נחמדים שכיף לנסות לזהות את הקולות שלהם אבל מצד שני הוא עדיין לא מספיק טוב כמו סרטים אחרים, אולי בגלל שהוא קלישאתי מידי, אולי בגלל ההתחלה הקצת בעייתית ומשעממת ואולי כי לא כל סרט יכול להיות סרט מדהים.

בסך הכל לא רע 7/10.
  2 Wochen vor
Des Kaisers Neue Nut (2000)
סרט מקסים, מצחיק וחמוד, אופטימי ומושלם לצפייה בכל מצב ובכל גיל
  2 Wochen vor
Yuli (2018)
פספסתי אותו בקולנוע והנה הוא הגיע ל-yes, רק כדי לומר לי שזה לא היה כל כך נורא שפספסתי אותו על המסך הגדול ושם (בקולנוע) צריך לראות סרטים שהמסך הגדול ייתן דרכם משהו נוסף לצופים. מדובר בסיפור כמעט נדוש, מרוב שהוא צפוי ועם זאת יש בו משהו מקסים, על אף הניסיונות של איסיאר בוליין, במאית הסרט, לבלבל אותנו עם הזמנים ובכלל עם הכוונות של גיבורי הסרט, אי אפשר שלא להישבות בדמות המרכזית ולא משנה כל כך מאיזו תקופה היא מגיעה.

סיפורו של רקדן הבלט - קרלוס אקוסטה, שניכר כי הוא זה שהזין את בילי אליוט, רק במהופך מעט. אקוסטה היה אחד מרקדני הבלט השחורים הראשונים, שעשו ממש מהפכה בעולם המחול. קשה לומר כי זה ניכר בסרט, כיוון שהתסריט והרצף העלילתי מצליחים לבלבל ולהסיח את הדעת, בדיוק להיפך ממה שבמאית של סרט זקוקה לו. באופן אישי, היה לי קשה להתחבר אל הגיבור ואל הדרך שבה הוא הוצג, גם קטעי הבלט, שהתמזגו היטב דווקא בסרט, הוסיפו עוד רובד, אשר באופן אישי לא קסם לי, מעבר להערכתי את האלגנטיות והחינניות בה ניחנו כוכבי ושחקני המשנה של הסרט.

באף שלב לא הרגשתי הזדהות עמוקה וחוצת גבולות עם כוכב הסרט ועל אף גילום דמות אביו למופת, קשה לומר שהרגשתי הזדהות וחיבור לאף אחת מהדמויות. עם זאת, מדובר בסיפור סינדרלה מרתק, שאי אפשר להתעלם מעצם קיומו ומדובר על ניסיון מעניין לשדר את הרעיון דרך סרט שמדלג על זמנים ומדינות בצעדי בלט קלילים. יש פה גם לא מעט צדדים פוליטיים, אשר מציגים את קובה בתור יעד שמצד אחד רוצים לברוח ממנו מרבית יושביו ומהצד השני, יש את התושב החוזר, שלא מוכן לעזוב את מכורתו.

קרלוס אקוסטה מגלם את עצמו היטב, בשלבים בהם הוא מהרהר ממרום גילו על עברו וגם צמד השחקנים שמגלמים אותו בגילאים של ילד ובחור עושים עבודה טובה. זה היה סרט טוב, אבל באף שלב שהוא, הוא לא הרגיש כמו כזה שיכול, רוצה או מסוגל לעשות את הצעד המרהיב כלפי מעלה, כמו זינוקי הריקוד של אקוסטה. סרט שהיה לי נעים לראותו, בוודאי לא היה חובה לצרוך אותו בקולנוע, אבל כן לצפות בו בבית, כיוון שעל אף שהוא לא נותן פולסים רגשיים, מדובר בסרט פשוט מהנה ומעניין.
  2 Wochen vor
Parasite (2019)
אז עכשיו אנחנו יודעים מי הבמאי הכי אוברייטד בדרום קוריאה.
אני אוהב סרטים קוריאנים ונחשפתי לתעשייה שלהם לפני שהעולם ידע שהם קיימים - סרטים כמו i saw the devil הם מאסטרפיס. פרזיטים לא.
סרט מוזר מאוד, ללא עלילה אמיתית שאפשר להשען עליה, כלומר אין התפתחות לכיוון מסוים, אין גיבור שאפשר להזדהות איתו.
הסרט התחיל טוב ואז הדרדר למשהו אחר בלתי מובן. אני נשארתי עד הסוף למרות כל נורות האזהרה שנדלקו לי כי אני יודע מתי סרט הולך מהפח אל הפחת, אבל בגלל ההילה סביב הסרט, לא יכלתי לפרוש באמצע.
  3 Wochen vor
Rambo: Last Stand (2019)
רמבו 5 last blood הוא הסרט הכי טוב שנעשה ב2019
ולדעתי גם סרט האקשן הכי טוב שנעשה בעשור האחרון
אנשים פה מתלוננים על התסריט והעלילה, נכון העלילה קלילה
אבל מי קבע שסרט צריך להיות עם טוויסט תמיד??
הסרט אומנם צפוי, אבל עדיין העלילה מרגשת, והסיפור ייחודי,
ויש בו אפילו איכות! הסוף של הסרט... לא זכור מעולם סוף שכזה בסרט אקשן! ועוד משהו שמפריע לי, זה שמשווים את הסרט הזה לעלילה של חטופה, אז בוא נעמיד דברים על דיוקם...
סטאלון היה אמור לעשות את הסרט כבר ב-2007
אז מה זה אומר? שמפיקי הסרט של חטופה לקחו מסטאלון את הרעיון לסרט... מי שלא מאמין שיראה את מאחורי הקלעים של רמבו 4 ויבין על מה אני מדבר.
ודבר נוסף, יש בסרט הזה אקשן מטורף שמדביק את הטוסיק לכסא, וסטאלון פשוט עושה בית ספר לכל כוכב אקשן בהוליווד, בית ספר!
וכמו שאמרתי הסרט אומנם קליל אבל מצמרר והסוף של הסרט - מאוד מאוד מאוד ייחודי!
לסיכום מדובר באחד הסרטים הכי טובים של סטאלון בקריירה! זה הסרט הכי טוב בסדרה, והסרט הזה לוקח בהליכה כל סרט אקשן שנעשה פה בעשור האחרון.
הביקורות הרעות בעולם נעשו בגלל עמדות פוליטיות
ושנאה אישית כלפי סליי.
  4 Wochen vor
Manche MöGen Es Heiß (1959)
קלאסיקה. מדהים שאחרי יותר מ 60 שנה הסרט עדיין מצחיק. למרות שהסגנון הוא ישן, הסצינות ארוכות מידי במקרים מסויימים, וגם הצילום לא משהו, מדובר על יצירת מופת שתהיה רלוונטית גם בעוד עשרות שנים קדימה. שיקאגו של 1929, תקופת היובש. שני נגנים צעירים ותפרנים שמופיעים עם תזמורת במועדון לא חוקי שמוסווה כחדר מתים.לאחר פשיטת המשטרה וסגירת המקום, הם נקלעים לזירת פשע שבה המאפיה מחסלת אנשים. לרוע מזלם, עקב היותם עדים, עליהם לנוס על נפשם.אחרי ששמעו בסוכנות שמעסיקה אותם, על כך שלהקת נשים זקוקה לנגניות, הם מתחפשים לנשים ומצטרפים ללהקה בדרכה עם הרכבת לפלורידה.אחד מאמץ את השם ז'זפין והשני את השם דפני. להקת הנשים כוללת הרבה יפהפיות והכוכבת שלהן היא שוגר. בחורה בלונדינית שאוהבת שתייה חריפה וחלומה הוא להתחתן עם בעל עשיר. ז'וזפין ודפני נמצאות במלכוד 22. מצד אחד בתור גברים שמוקפים בנשים יפות הם מתים לממש את גבריותם, אך אם ייחשפו ייזרקו מהלהקה. כשהם מגיעים לבית המלון המפואר בפלורידה, הדברים מקבלים תפנית. ז'וזפין מאמץ לעצמו דמות מקבילה של גבר עשיר כדי לזכות בליבה של שוגר, ודפני מחוזרת על ידי גבר קשיש ועשיר.למרות הקושי שלהם לשחק דמויות נשיות, הם מצליחים לעשות מהלימון לימונדה. אבל, למרות שחשבו שהסכנה מאחוריהם, אנשי המאפיה מגיעים לבית המלון ומתברר שהסיפור עדיין לא נגמר.עכשיו שוב עליהם למצוא דרך כדי להישאר בחיים. ראיתי המון קומדיות שיצאו לאקרנים לאחר הסרט זה, ומעטים מוצלחים כמוהו.המשחק של כל השחקנים הוא נהדר, אבל בעיקר אהבתי את הביצוע של ג'ק למון. קצת פילוסופיה לסיום: הזמן הוא בר חלוף ואנשים מזדקנים והולכים לעולמם, אבל יש דברים שנשארים לנצח. ציון 8.5.
  4 Wochen vor
The Professor (2018)
"הפרופסור", שהיה בתחילה "ריצ'ארד אומר שלום" ולבסוף הגיע בתור "מסיבת הפרידה של ריצ'ארד", הוא הזדמנות נוספת של ג'וני דפ לחזור לתודעה של הצופים, אם כי באופן קצת צולע.הוא מגלם את תפקידו של פרופסור באוניברסיטה יוקרתית ומפונפנת, אשר מתבשר בדקה הראשונה של הסרט על היותו חולה ומקבל דיאגנוזה של שנה וחצי עם טיפולים וחצי שנה ללא שום טיפול.

בהינף יד הוא מחליט שהדרך שבה הוא חי את חייו עד כה הייתה שגויה ומסובב את הכל במאה שמונים מעלות ומתחיל סשן של חיי פיצוי. הוא מגלה שאשתו בוגדת בו ומחליט שגם הוא יכול, הוא משחרר את מרבית תלמידי כיתתו, שפחות מתעניינים במה שיש לו להציע ומבטיח להם ציון סביר ומשאיר ליבה של אמיצים, איתם הוא שותה, מעשן ומהרהר על מהות החיים ומאמץ בכיף את העובדה שבתו יוצאת מהארון.

חברו הטוב, פיטר, הוא היחיד שמודע לסוד וכל השאר פשוט מקבלים אותו מחופף לחלוטין. זו קומדיה שחורה, שבמרבית הזמן היא גרוטסקית ואפופה אווירה צינית ועם זאת יש כאן ניסיון להעניק תקווה, באופן קצת מזויף לכל המסלול של הסרט וכמובן שהוא מקנח במלודרמה גדולה ובעצם בשלבים רבים קשה לומר מה הסרט הזה בדיוק רוצה מהצופים. דפ מפגין יכולות די בנאליות ורגילות, טרום תפקידי הכיסוי שלו ושומר על קול נמוך וטון סרקסטי במהלך כל הסרט, כמעט לא מפגין רגשות רבים ורק גורם להרהר בנוגע למתי ימצא את דרכו בחזרה לבמה המרכזית, מעבר לשערוריות הנקשרות לשמו השכם וערב.

בתוך שעה וחצי של סרט, אפשר לשאוב מעט הנאה, כי יש לא מעט חלקים מבדחים בסרט, שמעלים חיוך. זה סרט שכאילו מנסה לגרום לנו להרהר, אבל לא באמת מעמיק, בכדי לגבות את עצמו. דני יוסטון, רון ליווינגסטון, זואי דויטש ורוזמרי דה-וויט לצידו של דפ, בסרט שיעביר לכם את הזמן ובסך הכל לא רע, אבל גם לא יותר מדי טוב.

6.5 ונמתין לג'וני שיחזור להיות Good. או שעדיף שיהיה Very Good.
  4 Wochen vor
Project Power (2020)
אחרי שצפיתי בטריילר, זה היה נראה כמו אקשן גנרי, שעדיין שווה לבדוק, כי אחרי הכל....מי יכול לומר "לא" ל-ג'.ג.ל ולג'יימי פוקס (בחיזוק של רודריגו סנטורו)? ובאמת לא שללתי על הסף ואפילו הייתי מסוקרן, כי הטריילר נתן את התחושה שיש כאן איזה שהוא ניסיון לייצר משהו דומה לסרט ההוא של בראדלי קופר - "ללא גבולות". ואכן היה מדובר כאן בסיפור קצת דומה והרבה יותר שונה. פוקס ולוויט לא מנסים אפילו להרים את רמת המשחק שלהם מעל הממוצע וגם הסרט עצמו מתאים את עצמו לרמת המשחק שלהם.

זה לא שמישהו מהמשולש הזה רע, פשוט זה לא טוב. לא טוב מדי ולא מעניין יותר מדי, על אף שההתחלה, כרוב ההתחלות, מבטיחה המון, אבל לא מצליחה לספק המשך מבוסס מדי. העלילה פורשת את סיפורו של כדור קסום אחד, שנותן כוחות על לחמש דקות ומופץ ברחבי ניו אורלינס, רבתי ויוצר כאוס מטורף ברחובות ורשימה של אנשים בעלי עניין להפצה אל מול מספר בעלי עניין לחסימת כל הסיפור.

מעבר לכמה אנקדוטות על ניו אורלינס ועל היחס המפלה לשחורים, שעולה כמעט תמיד בכל מקום אפשרי ומנסה לקדם את האג'נדה הבין גזעית, ישנם שלושה גיבורים גנריים שהעלילה לא מצליחה לגרום להזדהות רבה איתם וגם בחלקים מסוימים, שאנחנו אמורים לחוש אמפטיה, זה לא באמת נוגע.

האקשן לא יוצא דופן ולא מרשים באופן מיוחד במינו והסיפור לא מושך או פורץ גבולות ותקרות זכוכית למיניהן. חוויה נטפליקסית טיפוסית, שפשוט משאירה סימן שאלה גדול מעל שירות הסטרימינג המוביל, שמצליח לייצר כל כך הרבה תכנים ביתיים, הנפרשים על פני יריעה של כמה עונות ודווקא באיזור והמקום המתומצת והמרוכז, אין יכולת מצד הפקות המקור של נטפליקס לייצר גם משהו מקורי יותר לצופים, החובבים את האינטנסיביות של סרט קולנוע, הקצר ולעניין.

לא תתעלפו ממנו ואולי תירדמו ממנו, תשכחו תוך חמש הדקות שהוא מעניק לכל אחד ואחת ופשוט תעברו לסרט הבא בתפקיד המקוון שלכם בבית.
  4 Wochen vor
Emma. (2020)
לומר שחיכיתי שהדבר הזה יגיע לקולנוע? לא...לא...אבל הוא היה בתכנון וסתם סקרן אותי לצפות בו, אז עשיתי את זה. קצת לפני שמגיע לטלוויזיה, בכל מיני פורמטי VOD למיניהם. והאמת....יש כל מיני סוגים של רעשים שעושים בשביל לתאר איך שהסרט הזה הרגיש עבורי. אחד מהם מתלבש בול לנסות ולומר את שם המשפחה של ביל ניי, רק שצריך להאריך את שם המשפחה שלו בעוד כמה יודים.

אחרי שגם קצת קראתי עליו, כי לא ידעתי יותר מדי על הסיפור והעלילה, זה עזר לי לשפוך קצת אור על השעמומון הבריטי החמוד ומתקתק הזה. מסתבר שהפעם זו גרסה מספר XX לספרה המאוד מפורסם (מודה, לא הכרתי) של ג'יין אוסטן, כאשר המפורסם בהם, עבורי, היה האדפטציה לשנות התשעים - "קלולס", אותו מאוד אהבתי בזמנו ועדיין אוהב וזאת למרות שאני לא ילדה קטנה עם קוקיות ברבי אסופות היטב.

אמה היא, כמו שרבים ינהגו לכנותה במילניום הנוכחי, בוחשת. סוג של לוביסטית עתיקה, שרוצה לכנות את עצמה שדכנית, אבל מעבר לכך היא רכילאית על שמסובבת את מרבית יושבי עיירת ההייבורי (ואין לזה שום קשר לארסנל), היא גרה אצל אביה החרדתי והמטורף קלות ומתרועעת בחוגים החברתיים הגבוהים. יש לה חברה טובה, אותה היא מנסה לשדך או להפריד מכמה גברים ובעצמה אינה מרשה לאף גבר לסדוק את חומות האדישות היחסית שלה לגברים צעירים.

הקומדיה התקופתית הבריטית הזו מתהדרת בחידודי לשון וכל מיני פאנצ'ים ישנוניים, עיצוב תקופתי מרשים מאוד ומשחק סולידי, של מרבית הסגל. זה מוציא אותנו, בתור צופים אובייקטיביים ולא חובבי הסגנון, עם הלשון בחוץ והעיניים נעצמות בשלבים לא מועטים של הסרט. מי שלא בקיא בפרטים העלילתיים ואיבד ריכוז לכמה שלבים, יצטרך לבדוק עם הצופה לידו מי התחיל עם מי ומי סירב למי, כי קצת קשה להתחבר לדמויות ולהילה שסביבן.

אנה טיילור ג'וי בתפקיד לא רע בכלל, אבל גם לא סוחף ויוצא דופן, ביל ניי נפלא, כהרגלו ומעבר להם ישנו סגל אפרורי למדי, שחלקם עושה עבודה טובה יותר וחלקם קצת פחות. הסרט הזה מנומנם לכל אורכו, לא שובה ולא מרשים בעלילה, אבל מדייק בכל כך הרבה אופנים אחרים, כמו המשחק, המבטא, השפה וכמובן הלוקיישנים והביגוד. לקראת סופו, כאשר הקצוות מתחילים להתהדק והעננים מתפזרים להם, יש תחושה חמימה כזו, כאילו שראינו סרט יותר טוב ממה שהוא, אבל בינינו.......אני מעדיף את "קלולס" בכל יום.
  4 Wochen vor

TOP 500
Statistik
28,419 Movies, 2,954 Serie, 6,996 Jahreszeiten, 119,364 Folgen, 386,810 Menschen, 542,301 Benutzer, 267,035 Beiträge, 28,692 Beiträge, 93,702 Bilder, 6,623 Video
Allgemeine Informationen & Andere Seiten
Sprache
סרטים © 2020